על אף שהפנאי והעבודה הם שני צירים של אותו גרף, נדמה שהשיח הכלכלי מתמקד באחד – וזונח את האחר. מאמר זה מבקש להשיב את הפנאי למרכז, לא כזמן ריק מעבודה, אלא כמרחב של חירות, כוח פוליטי והגשמה עצמית. תחילתו בקריאה מחודשת בכתביהם של מרקס ואנגלס, המציעה אפשרות לחשוב את הפנאי כחלק מהמהות האנושית. בהמשך נבחנת התעוותות הקשר בין האדם לפנאי תחת הקפיטליזם, דרך ביקורתו של אדורנו על תרבות הפנאי המודרנית ודיון בתופעת ההעדפות האדפטיביות שמציע סן ביחס לבחירה בין עבודה לפנאי. לבסוף, מובאת תפיסה ש

רבות נטען כי זכויות, כמו הזכות לחיים, הן טבעיות ומולדות ועל כן אינן ניתנות לביטול. יחד עם זאת, אנחנו נתקלים לא אחת במקרים שזכויות כגון אלו אכן מתבטלות, והדבר נדמה לנו מוצדק. דרך המקרה המוכר של הפרת הזכות לחיים מתוך פעולה של הגנה עצמית, מאמר זה יבקש להציע תפיסה הולמת יותר לרעיון הזכויות. ניתוח גישותיהם של לוק ושל בנת'ם יראה כי תפיסה המבוססת על מקסום תועלת, כפי שמציע השני, הולמת יותר את ההבנה האינטואיטיבית של מושג הזכויות. ניצן מנור / סטודנט שנה ב' לפכ"מ באוניברסיטת תל אביב (1)

מאמר זה בוחן את מושג החברות הפוליטית ב"אתיקה הניקומאכית" של אריסטו, ואת חשיבותה למימוש תנאי השגשוג האישי והחברתי. [1] החברות – המבוססת על רצון טוב הדדי, היכרות ותפיסת צדק משותפת – תוצג כמרכיב המחזיק את הקהילה הפוליטית, ההכרחי עבור תיאום בין חבריה ובקידום פעולה משותפת לטובת הכלל. באמצעות קריאה מנקודת מבט ייחודית באריסטו, לצד עיון בפרשנויות מודרניות, המאמר מציע הבנה מעודכנת של החברות הפוליטית כ"תבנית תרבותית" – מערך של ערכים וציפיות משותפות שמקשר בין אזרחים במספרים גדולים, ומב

האם צריך להישאר בקשר חברי עם אנשים רעים? מצד אחד, נראה כי המעשה המוסרי הוא דווקא להתרחק מחברים בלתי-מוסריים משלל סיבות. בשימור יחסי החברות שלנו עם אדם כזה אנו עלולים, בין השאר, לנרמל את התנהגותו הפסולה, להסתכן במעורבות במעשיו או לפתח שאננות מוסרית. מן הצד השני, הישארות בקשר החברי דווקא עשויה לאפשר לנו להתערב לטובה בהתנהגות החבר, וממילא ההישארות בקשר לא מצביעה על אישור ההתנהגות הפסולה. מאמר זה סוקר את שני צדדיו של הדיון ומתעמק בקשר חברי ייחודי: הקשר הזוגי. האינטימיות הכרוכה בק

כיצד אירועי השבעה באוקטובר השפיעו על תפיסת הישראלים את מנגוני הרווחה של המדינה? מאמר זה סוקר את תפקוד שירותי הרווחה בישראל דרך ניתוח...

למה תנועות פרוגרסיביות במערב הצדיקו את הזוועות שאירעו בשבעה באוקטובר? מאמר זה מבקש להתחקות אחר סיבה אחת לכך על ידי הצבת זרקור על הקשר...

המוטיבציה מאחורי מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023 נידונה רבות. רבים ייחסו אותה לרצון לחבל בתהליך הנורמליזציה בין ישראל לבין סעודיה. מאמר זה...

האם הזוועות שחווינו החל מהשבעה באוקטובר 2023 חושפות את התיאוריות המוסריות שלנו במערומיהן? מאמר זה מבקש לענות על שאלה זו, תוך סקירת היחס...

מכת הפתיחה של חמאס קטעה את אחד מהדיונים הפוליטיים המשמעותיים בתולדות ישראל, אשר גם הוביל לעלייה בקיטוב הרגשי במדינה. במאמר אטען כי צורת...

תועלתנות היא תיאוריה מוסרית הגוזרת את המשקל המוסרי של פעולה מהשפעת תוצאות הפעולה על סך התועלת בעולם. עם זאת, תועלתנות לא מבחינה בין...

לאורך השנים נוצרה הבחנה ברורה בין אפליה סטטיסטית ואפליה מבוססת טעם, כאשר הראשונה זכתה ללגיטימציה ככלי יעיל להתמודדות עם בעיית היקבעות...

עם מיליארדי דולרים של השקעות זרות, מכירות כרטיסים והכנסות ענק מחסויות - לא נראה שבעולם הספורט של ימינו שורר שוויון כלכלי. כיצד נראה...

בעולם בו קיימות הטיות, דעות קדומות ואפליה, עשיית צדק כלל לא מובנת מאליה. האם מנגנון "עיוור" המתייחס לכולם כשווים, כפי שג'ון רולס מציע...

בישראל נהוגה כיום חופשת לידה לידה לאמהות, מתוכה, 15 שבועות בתשלום ועוד 11 שבועות ללא תשלום הניתנים להעברה לאב החל מהשבוע ה-7 אולם בפועל...

לאור הנזק שצפויה לחולל ההתחממות הגלובלית, וכחלק מהפעולות שנדרשות למאבק בשינוי האקלים עולה הדרישה ממוסדות ויחידים להפסיק את השקעותיהם...

המאמר בוחן את הגורמים שהביאו לביטול הממשל הצבאי, לאחר שני עשורים שהם הוחל על המיעוט הערבי בישראל. הביקורת הציבורית והפוליטית, ההולכת...

בין אם נרצה בזאת ובין אם לאו, כבר ניתן להכריז- אנו חיים בעידן האנתרופוקן. בדומה ל"עידן הקרח" גם המונח "אנתרופוקן" (Anthropocene) מתייחס...

האם פליטים משפיעים על הכלכלה המקומית או מסייעים לה? המאמר מציג ניתוח של התשובות לשאלה הזו על ידי כלים תיאורטיים וכלים אמפיריים. המאמר...

במדינות רב-תרבותיות, ובמיוחד באלו המכילות קהילות ליברליות לצד קהילות לא ליברליות, מתקיים מתח בין התפיסה הליברלית לבין קיומן של הקהילות.

מדוע נראה שהאינטואיציה והרגש משתלטים על כל חלקה טובה ומונעים את הדיון עוד בטרם הוא התחיל?