מערכת מימי הפוליס של יוון העתיקה ועד לעת המודרנית, מנסים הוגים והוגות לפענח את מקומו הראוי של הרגש בניהולה וכינונה של מדינה צודקת. האם על המדינה להיות מעוז האחווה והרגש הסולידרי, או שמא הצדק יימצא במדינה שכמוה כמבצר הרציונליות? היוונים, מכל מקום, ייחסו לרגש חשיבות לא מבוטלת בדיוניהם אודות המדינה הצודקת. אריסטו, לדוגמה, רואה ברגש הידידות (philia) מן המעלות המשמעותיות ביותר עבור האדם, כזו שאף מסוגלת להיות ה"דבק" שמחבר יחדיו אנשים רבים לכדי מדינה (polis) ומשמר אותה (Nicomachean

Martha Nussbaum, Professor of Law and Ethics at the University of Chicago, is one of the leading political philosophers of our time. She began her academic career at New York University and Harvard – where she completed her doctorate – and subsequently taught at leading institutions worldwide, including Harvard, Brown, and Oxford. Over the years, she has authored more than two dozen books, one of the most prominent being her seminal 1986 work, The Fragility of Goodness. Among

מרתה נוסבאום, פרופסור למשפטים ואתיקה באוניברסיטת שיקגו, היא אחת הפילוסופיות הפוליטיות הבולטות של זמננו. את מסלולה האקדמי החלה באוניברסיטת ניו יורק ובהרווארד – שם השלימה את הדוקטורט שלה – ובהמשך לימדה במוסדות המובילים בעולם, בהם הרווארד, בראון ואוקספורד. במהלך השנים היא חיברה למעלה משני תריסר ספרים, כשאחד הבולטים שבהם הוא יצירתה המכוננת מ-1986, שבריריות הטוב (The Fragility of Goodness). היא מוכרת לתלמידי פכ"מ בעיקר מעבודתה המשותפת עם אמרטיה סן על גישת היכולות – הגות שהשפיעה רב

מאמר זה בוחן את תפיסת הכוח והצדק בהגותה של סימון וייל ואת השלכותיה הפוליטיות. וייל מתארת את הכוח כמנגנון ארעי ושרירותי ההופך הן את החזק והן את החלש לכפופים לו, ומציעה תפיסת צדק המבוססת על הסכמה חופשית גם בתנאים של אי-שוויון ביחסי הכוחות. המאמר מקבל את ניתוחה של וייל ביחס לאופיו של הכוח, אך טוען כי הפתרון שהיא מציעה נשען על אידיאל טרנסצנדנטי שאינו מתמודד עם אילוצי המציאות הפוליטית. במקום זאת, מוצעת מסגרת חלופית המבקשת למקסם צדק בתוך תנאים של אי-שוויון, באמצעות מודעות למנגנוני

המאמר מבקש לבחון את השאלות המוסריות שמציבה הלוחמה הא-סימטרית בפני תורת המלחמה הצודקת, דרך המחלוקת בין וולצר ומרגלית לבין כשר וידלין. בהתאם להבחנה שמציג וולצר בין צדקת היציאה למלחמה לבין צדקת ההתנהלות במלחמה, שהופכת את החיילים לסוכנים מוסריים בעלי אחריות שמחויבים ליטול סיכונים, טוענים וולצר ומרגלית שלחיי אזרחי האויב יש קדימות על פני חיילי המדינה. מנגד טוענים כשר וידלין כי חיי החיילים קודמים, מתוקף היותם "אזרחים במדים" שיצאו למלחמה צודקת. המאמר טוען כי שתי הגישות כושלות בהבנת ה

אחת התפיסות המקובלות היא כי סנקציות כשלעצמן הן כלי אפקטיבי באופן עצמאי לשינוי מדיניות. ייתכן כי הדבר נכון ברמת הפירמה או הארגון, אך כשעוברים לשדה המדינתי נדמה כי הנחה זאת שגויה ברוב מוחלט של המקרים. במאמר זה נטען כי בניגוד לדעה הרווחת, משטר סנקציות אינו מספיק להוביל לשינוי במדיניות, אלא הוא רק כלי משלים ללחץ צבאי ומדיני. ההתמקדות בסנקציות כמטרה פוגעת במאמצים אלו. מאמר זה בוחן את מגבלות הסנקציות ככלי, תוך ביסוס הטענה באמצעות עיקרון התועלת השולית הפוחתת, מישור התודעה, ושימוש בא

מאמר זה סוקר את התפתחותה של הכלכלה ההתנהגותית כתחום מחקר חדש, אשר צמח מתוך המתח שבין הנחת הרציונליות של המודלים הכלכליים הקלאסיים לבין ההתנהגות האנושית בפועל. המאמר סוקר את מחקריהם של כהנמן וטברסקי, שחשפו הטיות קוגניטיביות שיטתיות, ואת עבודתו של ת'אלר כממשיך דרכם, אשר עזרה לבסס את הכלכלה ההתנהגותית כדיסציפלינה עצמאית. לבסוף, המאמר מציג כיצד כלים אלו – ובראשם תאוריית ה-Nudge – משמשים בימינו קובעי מדיניות כדי לסייע לאזרחים לקבל החלטות המיטיבות עמם, מבלי לפגוע בחופש הבחירה, ובכך

המאמר שואף להביא לקדמת הבמה את הדיון הרעיוני אודות היחס שבין הציונות ושאלת הגלות.[1] האם מתוך הגדרת הציונות נובעת בהכרח שלילת הגלות?[2] הייתכן מודל ציוני שאינו שולל את ערכן של תפוצות ישראל, אלא רואה בהן שותפות חיוניות ליצירה לאומית? במוקד הדיון ניצבת הגותם של אשר גינצברג (הידוע בכינויו "אחד העם") ושמעון דובנוב, שטענו בעד הכרת היהדות כ"תרבות רוחנית". בהמשך, המאמר ינתח את רעיון האוטונומיה הקהילתית ואת תפקידה בעיצוב זהות היחיד. לבסוף, הדיון יחשוף את המתח ביחס לשאלת ארץ ישראל. כנ

בעידן של מתחים חברתיים ופוליטיים גוברים, המושגים סולידריות ואמפתיה נוטים להתערבב בשיח הציבורי ולהיתפס כביטויים שונים לאותו עיקרון מוסרי של התחשבות בזולת. בחיבור זה אטען כי על אף שסולידריות ואמפתיה עשויות להזין זו את זו, הן עמדות מובחנות מנקודת מבט פוליטית, המייצגות דרכי פעולה שונות לעיצוב יחסים חברתיים ולבניית שיתופי פעולה בין פרטים ובין קבוצות. משכך, קיים פער משמעותי במידת ההשפעה של פעולה פוליטית מכוחן. עוד אראה שבתנאים של ריחוק רגשי או עימות בין קבוצות, הבסיס הנכון יותר לבנ

ד"ר ורד קורץ דוד היא מרצה בכירה וראשת המעבדה לנוירו-כלכלה במחלקה לכלכלה ע"ש משפחת בוגן ובתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרה מתמקד בהבנת המנגנונים הקוגניטיביים העומדים בבסיס קבלת החלטות כלכליות, תוך שילוב של שיטות התנהגותיות וכלי דימות מוחי. בימים אלה עוסקת בלמידה של מגבלות קוגניטיביות בבחירות אסטרטגיות, בהבנה של השפעות סביבתיות על תהליכי קבלת החלטות, וכן במקורות אבולוציוניים להעדפות לסיכון. ורד השלימה את לימודי הדוקטורט שלה באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן יצאה להשת