חופשת הורות לאבות והשפעתה על פערי שכר מגדריים – השוואה בין ישראל, יפן ואיסלנד

בישראל נהוגה כיום חופשת לידה לידה לאמהות, מתוכה, 15 שבועות בתשלום ועוד 11 שבועות ללא תשלום הניתנים להעברה לאב החל מהשבוע ה-7 אולם בפועל רק כאחוז אחד מהאבות מנצלים את האפשרות הזו. מאמר זה דן בקשר בין מדיניות חופשות לידה לאבות בעולם ובין פערי שכר מגדריים, ומציג כלי מדיניות המקובלים בעולם לעידוד ניצול החופשות בקרב אבות. כדי לעמוד על הרכיב החברתי, המסביר את הפערים הין המדינות בניצול חופשות הורות ולידה בקרב אבות, מוצגת השוואה בין יפן ואיסלנד, שתי מדינות המציעות חופשות לידה והורות לאבות, אולם אחוזי הניצול בהן שונים בתכלית. לבסוף, מוצגות השלכות ההשוואה הזו על עיצוב המדיניות בישראל.

נועם שוורץ / סטודנטיות שנה ג' באוניברסיטה העברית

---

(1) מבוא

ברוב מדינות העולם מעוגנת בחוק חופשת לידה בתשלום ליולדות, אך בכל הנוגע להתפתחות התקינה של הילוד ובריאותם הנפשית של האב והאם, לחופשת לידה לאבות ישנה חשיבות רבה גם כן. אולם, החשיבות המכרעת של חופשת לידה לאבות, בה אתמקד במאמר זה, היא בתרומת החופשה לצמצום פערי שכר מגדריים בכל שכבות האוכלוסייה, בתרומה לעלייה במספר שעות העבודה של אימהות ובתרומה לעלייה בשכרן (מן, 2018). במאמר אראה כי חופשת הורות לאבות היא תנאי מרכזי לשותפותם בחופשת הלידה וכתוצאה מכך גם לצמצום פערים מגדריים, אולם היא אינה תנאי מספיק, שכן גורמים תרבותיים וחברתיים משחקים תפקיד מרכזי גם כן. לשם כך, אציג את מצב חופשות הלידה ופערי השכר בישראל כיום, בה אין חופשת לידה ייעודית לגברים. לאחר מכן, אשווה בין מדיניות חופשות הלידה של יפן ואיסלנד על מנת להראות את חשיבותן של תפיסות מגדריות עבור ניצול החופשות. לבסוף, אדון בהשלכות של השוואה זו עבור עיצוב מדיניות חופשות הלידה וההורות לאבות בישראל.

(2) חופשות לידה ופערי השכר המגדריים בישראל כיום

בישראל נהוגה חופשת לידה לאימהות באורך של עד 26 שבועות, מתוכם, 15 השבועות הראשונים הם בתגמול מלא במימון הביטוח הלאומי והשאר ללא תשלום. לאחר 6 השבועות הראשונים של תקופת זו, האם רשאית להעביר את יתרת התקופה לאב. לעומת זאת, אבות בישראל זכאים להיעדר מעבודתם במשך שישה ימים, על חשבון ימי מחלה וחופשה (שם). נתונים מהשנים האחרונות מראים כי ניצול מחופשת הלידה בתשלום על ידי גברים עומד על כ-1% מסך הגברים הזכאים בישראל, כך שרוב הנטל נותר על כתפי הנשים ותורם להנצחת פער השכר (קלינבוגל & דטל, דה מרקר, 2020).

כאשר עוסקים בחופשת הלידה בישראל יש לקחת בחשבון את הייחודיות הדמוגרפית שלה, ייחודיות הכוללת את שיעור הילודה הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. שיעור הילודה בישראל עומד על כ-2.9 ילדים לאישה בשנת 2020, לעומת ממוצע של 1.59 ילדים לאישה בכל מדינות ה-OECD (OECD, Fertility Rates, 2022). בחלוקה לפי מגזרים, לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2020, שיעור הילודה הממוצע של נשים יהודיות חרדיות הוא 6.64 ילדים לאישה, 3.92 בקרב נשים יהודיות דתיות ו-1.96 בקרב נשים יהודיות חילוניות. במגזר הערבי שיעור הילודה הממוצע לאישה הוא 2.82 אולם לא קיימת תת-חלוקה נוספת (הלמ"ס, 2022).

לצד שיעור ילודה גבוה במיוחד, שיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה בישראל גם הוא גבוה מהממוצע ה-OECD בכ-7%.. כאשר שני אלה עוצבו בין היתר בעידוד המדינה באמצעות מגוון כלי מדיניות. כלים אלו כוללים בין היתר מימון טיפולי הפריה עד שני ילדים, הגנת תעסוקה בזמן הריון, תשלום של עד 100% מהשכר המקורי במשך 15 השבועות הראשונים של חופשת הלידה לנשים, סובסידיות לילדים למשפחות מתאימות, סבסוד חינוך מגיל 3, היעדרות מהעבודה לשעה ביום במשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה (שעת הורות) ועוד (Bowers& Fuchs, 2019). שילוב זה מטיל על הנשים עומס רב, עומהס המביא למעבר נשים לעבודה במשרה חלקית ולפערי שכר מגדריים. בשנת 2020 פער השכר המגדרי בישראל מבין העובדים במשרה מלאה היה 22.7%, השיעור השני הגבוה יותר בקרב מדינות ה-OECD, לעומת פער ממוצע של 11.6% בכל מדינות ה- OECD (OECD, Gender Wage Gap, 2020).

(3) האם שינוי מדיניות בתחום חופשות הלידה וההורות יביא לצמצום פערי שכר בישראל? השוואה בין המדיניות ביפן ובאיסלנד

נראה שקיים קשר סיבתי בין חופשת לידה לאבות ובין צמצום פערי שכר מגדריים, חופשת לידה לאבות מאפשרת לנשים לעבוד שעות רבות יותר ולהיעדר מהעבודה לזמן קצר יותר לאחר הלידה. חופשת לידה לאבות יכולה להרחיב את האפשרויות המקצועיות העומדות בפני נשים ואף לצמצם את האפליה המוטלת על נשים בגיל הפוריות במיונים למקומות העבודה (טרכטנברג& לייזר, 2019, עמ' 24). מחקר שנערך בשוודיה מעלה כי כל חודש שהאב מנצל מחופשת הלידה מעלה את שכרה של האם בכ-6.7%, שיעור גבוה יותר מההשפעה השלילית על שכרו של האב שעומד בין 1%-3%. תופעה זו של ירידת השכר של האב, נובעת בעיקר מיחס שלילי של מעסיקים כלפי אבות המנצלים חופשת לידה וצפויה להשתנות יחד עם שינויים בנורמות בשוק העבודה המקומי (מן, 2018, עמ' 9).

מדינות מסוימות לא מקצות חופשת לידה בתשלום לאבות, אלא אם היא באה על חשבון זמן מחופשת הלידה המעוגנת בחוק עבור אימהות, כפי שהצגתי, ישראל היא אחת מהמדינות הללו. לעומתן, חלק מהמדינות מקצות תקופת הורות בתשלום, בנוסף לחופשת הלידה בתשלום לאימהות. תקופת ההורות היא חופשת לידה המתחלקת בין בני הזוג לפי בחירתם, אלא שבהעדר תמריצים לניצול תקופת ההורות, אחוז הגברים המשתמש בה נמוך ברוב המדינות.

ממחקרים עולה כי אבות יוצאים יותר לחופשת לידה כאשר היא אינה באה על חשבון האם, כאשר לא ניתן להעביר אותה לאם וכאשר הפיצוי עבור אובדן ההכנסה הכרוך בה גבוה. לכן, מדינות מסוימות מנהיגות מודלים אחרים שנועדו לעודד אבות לנצל את חופשת הלידה המוצעת להם. מודל כזה הוא מודל הכולל חופשת לידה ייעודית לאבות. מודל אחר הוא מודל בו מוענקת תקופת בונוס של זכאות לחופשה בתשלום לזוגות, בהם האב מנצל תקופת מסוימת מתוך חופשת הלידה המוקצית לו (שם, עמ' 10). המימון לחופשת הלידה, משתנה בין המדינות, בחלקן מהמדינות המימון מגיע מקופת הביטוח הלאומי, באחרות, מתקציב ביטוח הבריאות, בשאר המדינות, המימון מגיע ממשרדי הממשלה הרלוונטיים (טרכטנברג ולייזר, 2019).

משתנים נוספים המגדילים את ההסתברות שאבות יצאו לחופשת לידה, כוללים מעמד סוציו אקונומי גבוה וקריירה משמעותית מצד האם. אולם, לתפיסות של האב בנוגע לחלוקת התפקידים המגדרית בבית ובשוק התעסוקה ולתפיסות התרבותיות בחברה אודות התפקידים הללו יש השפעה רבה גם כן. (מן, 2018)

על מנת לעמוד על ההשפעות החברתיות של תפיסות מגדריות בנוגע לניצול חופשת הלידה וההורות בקרב גברים אשווה בין מדיניות חופשת הלידה וההורות, ואחוזי הניצול שלה, ביפן לעומת איסלנד. הסיבה להשוואה הזו היא ששתיהן מציעות חופשת לידה או הורות לאבות כפי שיפורט בהמשך, אולם, בעוד שבאיסלנד אחוזי המימוש לחופשה בקרב גברים הם הגבוהים ביותר במדינות ה-OECD, אחוזי המימוש ביפן נמוכים. לטענתי, ההבדל הזה נובע מההשפעות של תפיסות מגדריות בחברה ובשוק העבודה.

ההשוואה אותה אציג בין מדיניות חופשות הלידה לאבות והשפעתן על פערי השכר המגדריים בישראל, יפן ואיסלנד אינה מובנת מאליה, שהרי שלושת המדינות שונות אחת מהשנייה בפרמטרים רבים כגון גודל האוכלוסייה, שיעור הילודה, שיעור התעסוקה של נשים, גודל פער השכר המגדרי ועוד. אולם, לטענתי השוואה מושכלת בין מדיניות חופשות הלידה של יפן ואיסלנד תאפשר העלאת השערות לגבי הפערים העולים ממנה.

שיעור הילודה ביפן נמוך מאוד ועומד על כ-1.5 ילדים לאישה, מצב זה מביא למחסור בעובדים בעתיד. לכן, על מנת לעודד ילודה, מוקצית חופשת לידה עבור האם בלבד ולצידה ניתנת חופשת הורות לכל הורה בנפרד. חופשת הלידה לאימהות היא בת 14 שבועות בתשלום של 67% משכרה הממוצע של האם. בנוסף, שני ההורים זכאים, בנפרד, לתקופת הורות בשנה הראשונה לאחר הלידה. במחצית הראשונה של השנה הראשונה בתשלום של 67% מהשכר הממוצע ובמחצית השניה בתשלום של 50%. בנוסף, אם כל הורה מנצל חלק מסוים מהחופשה המוקצית עבורו, הוא מקבל כבונוס אפשרות להאריך את תקופת ההורות בחודשיים.

על אף החופשה הנדיבה, שיעור המימוש של חופשת הלידה בקרב האבות ביפן נמוך מאוד ועומד על כ- 6%, לעומת 82% בקרב האימהות (שם, עמ' 20), מחקרים מראים שכשליש מהאבות היפנים רצו לנצל את חופשת ההורות שלהם אך ויתרו על כך. ניתן להציג הסבר תרבותי המתבסס על תרבות התעסוקה הייחודית ביפן. מחקרים מכלים כי מעסיקים נוטים לפרש ניצול של חופשת הלידה אצל אבות כתיעדוף נמוך מדיי של העבודה על פני החיים הפרטיים, *מה שיכול למנוע קידום בהמשך ולגרום לפגיעה בתנאים (Pinsker, 2020). בנוסף, נראה כי יש קשר לתפיסה מגדרית של הורות, המטילה את האחריות על האם בלבד, תפיסה זו משתקפת בפערי שכר מגדריים של 25.7% מבין העובדים במשרה מלאה (Kuhn, 2019).

באיסלנד, הנחשבת למדינה המובילה בעולם בתחום השוויון המגדרי, מונהגת מדיניות של חופשת אימהות נפרדת, חופשת אבהות נפרדת ותקופת הורות בתשלום המתחלקת בין בני הזוג, כאשר מקור המימון הוא מס ביטוח המשולם על ידי העובדים והמעסיקים. מדיניות זו התעצבה בתחילת שנות האלפיים, בעקבות ביקורת של ארגוני נשים ואיגודי עובדים על מדיניות חופשות הלידה שהייתה נהוגה באיסלנד עד אותה העת. מדיניות שלא הקצתה חופשת לידה נפרדת לאבות ושחופשת הלידה שהוקצתה בה הייתה הקצרה ביותר מבין המדינות הנורדיות.

חופשת האבהות והאימהות באיסלנד אורכת שלושה חודשים שבהם מוענק תשלום של 80% מההכנסה הממוצעת של ההורה, בנוסף מונהגת באיסלנד גם חופשת הורות, גם היא בת שלושה חודשים, בתגמול זהה (מן, 2018). שיעור הניצול של חופשת הלידה ותקופת ההורות בקרב אבות באיסלנד עומד על 91.4%, השיעור הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD, כאשר 30% מימי חופשת ההורות ותקופת ההורות שנלקחו באיסלנד ב-2016 נלקחו על ידי אבות (Pinsker, 2020). נראה שאחת הסיבות לניצול נרחב כל כך היא תמיכה חברתית רחבה, תמיכה המשפיעה גם על שוק העבודה ועל המעסיקים. מחקרים מראים שלאחר החלת הרפורמה, אימהות חזרו לעבודה מהר יותר ובשיעור גבוה יותר והשוויון בין נשים לגברים עלה (Gíslason, 2017).

(4) יפן, איסלנד וישראל

ישראל	איסלנד	יפן
15 שבועות בתשלום מלא ועוד 11 שבועות ללא תשלום.	שלושה חודשים בתשלום של 80% משכרה הממוצע של האם.	חופשה בת 14 שבועות בתשלום של 67% משכרה הממוצע של האם.	חופשת לידה לאימהות
3 ימי חופשה ו-3 ימי המחלה ממקום העבודה. בנוסף יכול לקחת חלק מחופשת הלידה של האם על חשבונה החל מהשבוע השביעי.	שלושה חודשים בתשלום של 80% משכרו הממוצע של האב.	אין.	חופשת לידה לאבות
אין.	שלושה חודשים בתשלום של 80% משכרו של ההורה.	שני ההורים זכאים כל אחד בנפרד לתקופת הורות בשנה הראשונה לאחר הלידה, ב-180 הימים הראשונים מתוכה יהיה תשלום של 67% מהשכר ממוצע, ולאחר מכן של 50%. ניתן בונוס של הארכת תקופת ההורות בחודשיים אם כל הורה מנצל חלק מסוים מהחופשה המוקצית עבורו.	תקופת הורות
1% ניצול לחופשת הלידה על חשבון האם.	91.4% ניצול לחופשת הלידה לאבות ו-30% ניצול של כלל ימי חופשת הלידה וההורות במדינה.	6% ניצול של תקופת ההורות.	ניצול בקרב גברים

(5) מסקנות לגבי ישראל

מההשוואה בין שלושת המקרים של ישראל, יפן ואיסלנד עולים מספר ממצאים מעניינים. ראשית, על אף שביפן יש חופשת לידה ייעודית לאבות ובישראל אין, בשתיהן שיעור הניצול של חופשות לידה ותקופות הורות על ידי אבות נמוך במיוחד ובשתיהן פערי השכר המגדריים גבוהים (22.7% בישראל ו-21.7% ביפן). ייתכן שהדבר נובע מהטיה מגדרית אודות תפקיד ההורה המטפל והמפרנס במשפחה, הטיה שכיחה בשתי המדינות. שנית, על אף שביפן ובאיסלנד מונהגים מודלים דומים יחסית של חופשת לידה נפרדת לאבות ולאימהות וחופשת לידה משותפת לחלוקה בין בני זוג, אחוז הניצול של חופשות לידה על ידי גברים ביפן נמוך בעוד שאחוז הניצול של חופשות לידה על ידי גברים באיסלנד גבוה במיוחד. ייתכן שההסבר לכך הוא הדומיננטיות של רעיון השוויון המגדרי בתפיסה החברתית באיסלנד, בניגוד לדומיננטיות של חשיבות העבודה והקריירה ביפן.

מהשוואה זו עולה כי על אף שנראה שחופשת לידה ייעודית לאבות היא תנאי מרכזי לשותפותם בחופשת הלידה, ככל הנראה היא אינה תנאי מספיק. כפי שצוין, נראה שההשתתפות הנמוכה של אבות יפניים בחופשות הלידה ותקופת ההורות נובעת בין היתר מתרבות העבודה התובענית הנהוגה בחברה היפנית, ומתפיסות מגדריות המגדירות את האם כאחראית על תפקודי ההורות וכמפרנסת משנית. זאת, לעומת איסלנד המובלת על ידי ערכים של שוויון בין המינים המגיעים עד לרמת המעסיקים, ערכים המספקים לגיטימציה לאבות לקחת חלק פעיל יותר ולהשתתף בגידול הילוד, השתתפות שמשפיעה לטובה בתורה על פער השכר המגדרי במדינה. בישראל לעומת זאת, חופשת לידה ייעודית לאבות אינה ניתנת לפי חוק ופער השכר גדול יחסית. אולם, המחקר הקיים כיום אינו מאפשר לבודד את הגורם התרבותי כגורם המשפיע היחיד, וגם אם כן, קשה עוד יותר לבודד את הגורם הספציפי בתרבות הגורם לשוני בין המדינות, ולכן קשה להסיק מסקנות נחרצות לגבי ישראל מההשוואה לעיל.

כפי שעולה מההשוואה הנידונה לעיל וממחקרים אקדמאיים מקיפים יותר (מן, 2018, עמ' 4), נראה שמומלץ להוסיף חופשת לידה ייעודית בתשלום לאבות בישראל על מנת להביא לעלייה באחוז הניצול של חופשות לידה ותקופת הורות על ידי אבות. הצעה כזו אף עלתה לסדר היום בחודש מאי 2022, כאשר שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת התחבורה מירב מיכאלי הצהירו שבמסגרת התקציב הדו-שנתי של 2023 הם מתכוונים להוסיף חופשת לידה בתשלום לאבות באורך שבועיים בנוסף לחופשת הלידה של האם אך לא במקביל אליה, ככל הנראה במטרה לעודד נשים לחזור מעט מוקדם יותר לשוק העבודה (דורי, גלובס, 2022). עם זאת, כפי שהסברתי, נראה שחשוב להשקיע בקידום תפיסה מגדרית שוויונית יותר בחברה הישראלית של תפקיד הגבר ותפקיד האישה במשפחה. תפיסה שתיצור לגיטימציה רחבה יותר שתתרום גם כן לניצול חופשת הלידה על ידי גברים. ניתן לקדם תפיסה כזו במספר רב של אמצעים, כמו הגברת הייצוג של נשים בתפקידי מפתח ותוכניות לימוד שוויוניות בבתי הספר, לצד זאת, כדאי לקדם נורמות שיביאו מעסיקים לעודד ניצול חופשת לידה בקרב גברים.

ביבליוגרפיה:

דורי, א., לא על חשבון האם: אבות יהיו זכאים לחופשת לידה, גלובס, 11.5.2022, https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001411600

הלמ"ס, הודעה לתקשורת- ילודה ופריון בישראל 2020, 21.2.2022

טרכטנברג, מ., & לייזר, ר., מתווה חדש לתקופת לידה והורות: טובת הילד, ההורים והמשק, מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, (חיפה, 2019)

מן,י., הזכות לאבהות פעילה המלצות לשינוי מדיניות חופשת הלידה בישראל, שדולת הנשים (תל אביב, 2018)

קלינגבייל, ס., & דטל, ל., יוזמה חדשה - חופשת לידה חובה לגברים: "לצאת מהמלכודת שפוגעת בנשים", דה מרקר, 5.11.2019, https://www.themarker.com/news/.premium-1.8086915

Bowers, L., & Fuchs, H., Women and Parents in the Labor Market – Israel and the OECD, Taub Center, (Jerusalem, 2019)

Gíslason, I., "Fathers on Leave Alone in Iceland: Normal Paternal Behaviour? ", in Comparative Perspectives on Work-Life Balance and Gender Equality, Volume 6, eds. Margaret O’Brien, Karin Wall, pp. 154-158, (Springer: Switzerland, 2017)

Kuhn, A., Why Japanese Fathers Don't Take Paternity Leave, npr, 29.12.2019, https://www.npr.org/2019/12/29/792146700/why-japanese-fathers-dont-take-paternity-leave

OECD Data, Gender Wage Gap, https://data.oecd.org/earnwage/gender-wage-gap.htm

OECD Data, Fertility Rates, https://data.oecd.org/pop/fertility-rates.htm

Pinsker, J., Why Icelandic Dads Take Parental Leave and Japanese Dads Don’t, The Atlantic, 23.1.2020, https://www.theatlantic.com/family/archive/2020/01/japan-paternity-leave-koizumi/605344/