_edited.png)
עם מיליארדי דולרים של השקעות זרות, מכירות כרטיסים והכנסות ענק מחסויות - לא נראה שבעולם הספורט של ימינו שורר שוויון כלכלי. כיצד נראה שוויון בספורט, והאם הוא בכלל נחוץ? המאמר הבא יטען שכן, ויציע שלושה מנגנונים שתכליתם הסדרת שוויון ביכולות הספורטיביות. לבסוף, תוצג החברה הספורטיבית כמיקרוקוסמוס של החברה האזרחית בכללותה, ובכך התארגנות אנושית ממנה ניתן לגזור מסקנות ולקחים על ההסדרים החברתיים והפוליטיים הראויים בחברה ככלל.
תומר עתיר / סטודנט שנה ב' באוניברסיטה העברית
(1) מבוא
"את הדברים אותם אני יודע בוודאות הגדולה ביותר על מוסר ומחויבות – אני חייב לכדורגל". (קאמי, 1957)
משחקי כדור קבוצתיים מתקיימים בקביעות במסגרת ליגות מאורגנות. בהשאלה מתורת המשחקים, תחרויות אלו הן משחק סכום אפס: תיקו מתאפשר לעיתים, אך החתירה אליו לא יעילה כאסטרטגיית פעולה. הסיבה היא שלאורך זמן, הצלחה מחייבת ניצחונות ללא "פשרות". נראה ששוויון, בין אם על הדשא או באולם, הוא לא רצוי. ברם, ייתכן שהוא חיוני מחוץ למגרשים.
במאמר זה אבקש לטעון כי האפשרות של שוויון, כתחרות בין יריבות שוות-יכולות, דווקא רצויה וטומנת בחובה מעלות רבות. לצורך ביסוס טענתי, אציג תחילה תיאוריה לפיה תנאי פתיחה שווים יותר תומכים בצמיחה כלכלית של "חברה ספורטיבית". לאחר מכן אפנה לסקירת שלוש דוגמאות למנגנונים שממסדים שוויון ביכולת הספורטיבית בעזרת חוקי התחרות. לבסוף אתייחס לערך שבשוויון ביכולות וליתרונות ששוויון כלכלי מניב לחברה אזרחית, ואקשור בין שני התחומים. מסקנתי היא ששוויון לא בהכרח פוגע ברווחת הכלל, ולפיכך ניתן לקבלו כעיקרון מנחה בעיצוב מערכת חברתית ופוליטית הוגנת ויעילה.
(2) שוויון בחברה ספורטיבית
בתחרויות ספורט "תנאי המשחק" יכולים להיות שווים יותר או פחות. לצדדים נקודת מוצא שונה, וכמו בחברה האזרחית היא לעיתים גורלית. למשל, קופר ושימאנסקי הראו בספרם Soccernomics שהדירוג הסופי בטבלת הליגה של קבוצת כדורגל תלוי ב-89% בתקציב השכר השנתי שלה. במצב כזה התחרות היא כלכלית ולא ספורטיבית (Kuper & Szymanski, 2014).
בהיעדר השפעה חיצונית, הסיכוי לשינוי משמעותי בגורל קבוצה הוא קטן. הרי הצלחה ראשונית יוצרת תדמית חיובית, מושכת הון ושחקנים טובים ומניחה יסודות להקמת שושלת. מבט חטוף בכמות האליפויות שגרפו שתי קבוצות כדורגל סקוטיות, 107 מתוך 126 אפשריות עד 2022, מספיק כדי להיווכח שלפעמים בספורט מה שהיה הוא שיהיה.
למרות זאת לא מדובר בדרך ללא מוצא וישנן שתי אפשרויות להתמודדות עימה. הראשונה, מהפך במצבה הכלכלי של קבוצה, לרבות רכישה בידי בעלים עשיר. זהו פתרון פרטני, ולכן מאמר זה יעסוק במענה השני: גיבוש הסדרים כלכליים, מנהלתיים או ספורטיביים שמקדמים את "האיזון התחרותי". מושג זה הוא מעין ציפייה של אוהדים לקיום תחרות אמיתית, שבהיעדרה העניין בתחרות פוחת (Szymanski, 2001).
חישבו על התמודדות בין מתחרות שוות החסרות יכולת כלכלית להשיג יתרון על יריבותיהן. לאיזו תוצאה נצפה? מתח ואי-וודאות בספורט, כאמור, יוצרים עניין. זה בתורו גורר מעורבות מוגברת: סיקור, שיח ברשתות החברתיות, קהל ורייטינג. כל אלו מתורגמים לבסוף להכנסות מקניית זכויות השידור, רכישת כרטיסים, חסויות וממכר מרצ'נדייז.
המשאבים החדשים מאפשרים השקעה ברכישות ובפיתוח. במצב כזה, קבוצות יצברו עוד נכסים בדמות שחקנים ומאמנים טובים יותר ולכן יקרים יותר. בנוסף, באפשרותן לגבש שיטות אימון יעילות ובריאות יותר. השימוש בשחקנים, בצוותים מקצועיים, במתודולוגיות ובכלים מדעיים משודרגים מרחיב את מנעד היכולות שברשות כל קבוצה וגורם לאיכות המשחק לעלות. כשהתהליך הזה מתבצע במקביל בליגה שלמה, נוצרים עוד מתח ועניין בתחרות, וכן הלאה. על כן, כל הקבוצות יכולות להרוויח כלכלית מהשוויון.
אישוש היתרונות של הסדרי השוויון הוא משימה מאתגרת. בפרט, בכל הקשור לנטרול השפעות כמו רמת הליגה טרום-השוויון, המוניטין שצברה ומופעים ספורטיביים חריגים המטים את כף המאזניים בקיצוניות (כמו במקרה של מסי ורונאלדו בליגת הכדורגל הספרדית). עם זאת, אני סבור שבמקרים אליהם אתייחס השוויון ביכולות היה חשוב ביצירת, או לפחות בשימור, דומיננטיות וותיקה של ליגות ספורט מובילות. אלו יעמדו במרכז הניסיון להדגים את טענתי.
(3) מנגנונים ספורטיביים שוויוניים
דרך אחת לשוויון ולשגשוג עוברת, כאמור, בגיבוש הסדרים שונים. בליגת הכדורגל האנגלית (הפרמיירליג), בליגת הכדורסל האמריקנית (ה-NBA), ובליגת הפוטבול האמריקנית (ה-NFL), מונהגים מנגנונים שמדגימים כיצד השוויון והרווחה דרים בכפיפה אחת.
הפרמיירליג מקיימת הסדר כלכלי, כשחלוקת ההכנסות שלה מוטה לתגמול מבוסס השתתפות. זאת אומרת שחלק ניכר מהכנסת הקבוצות האנגליות הולך לכיסן רק מעצם השתייכותן לפרמיירליג. ההכנסה מחוזי השידור המקומיים מחולקת כדלקמן: מחציתה שווה בשווה בין קבוצות הליגה, רבע ממנה לפי כמות השידורים והרבע האחרון לפי ההישגים. מבחינה מתמטית שיטת החלוקה הזאת מבטיחה שהיחס בין התגמול הגבוה לנמוך ביותר יפחת מ-1.8.(Premier League, 2016) החלק הארי בהכנסות נוספות שיוצרת הליגה מחולק שווה בשווה בין הקבוצות. המשמעות היא שבפועל היחס נמוך יותר, ושהסכום הממוצע לקבוצה קרוב מאוד לחציון. לפיכך, חלוקת הכנסות הליגה האנגלית שוויונית בהרבה מאשר בליגות כדורגל פופולריות אחרות שנוטות להתחשב יותר בהישגים ובמוניטין, ומיטיבות מראש עם הקבוצות החזקות (טבלה 1).
ההכנסות מטלוויזיה הכרחיות ליכולתן של קבוצות מצליחות פחות להתחרות בצורה שוויונית יותר: לקבוצה גדולה יחסית ההכנסה משידורי הליגה מהווים כרבע מהכנסתה השנתית; לקבוצה קטנה יותר, כשלושה רבעים (Ajadi et al., 2020).
ברור שבלי חלוקה שוויונית הפערים ביכולות הכלכליות יתעצמו. מנגד, נוכחותה נמצאה כגורם התורם לאיזון התחרותי (Szymanski, 2001). מאז כינון החלוקה השוויונית, ניכר שמשחקים בין קבוצות פרמיירליג כשהן נפגשות במסגרת הליגה (מפעל עם פערי הכנסות נמוכים בין קבוצות) מעניינים יותר צופים מאשר אותם משחקים כשהם במסגרת הגביע (שם גם קבוצות מליגות נמוכות שהכנסתן נמוכה).
השוויון בהכנסות הנהוג באנגליה מאז ליגת הכדורגל הבכירה הוקמה מחדש לפני שלושים שנים במתכונת הנוכחית לשם הגדלת ההכנסות, הניב תוצאות. הפרמיירליג נהנית מעליונות כלכלית מוחלטת: ב-2019 רק שתי קבוצות לא-אנגליות – ברצלונה וריאל מדריד, שהיו הקבוצות המצטיינות בתחרויות האירופיות בעשור האחרון – הכניסו מהסכמי זכויות שידור יותר מאשר הקבוצה האנגלית הנחותה ביותר(Ramble, 2019).[1]
טבלה 1: חלוקת הכנסות הליגה האנגלית מול ליגות אירופאיות מקבילות
מעניין לראות שבאנגליה נרשמו בין העונות 12/13 ל-21/22 חמש אלופות שונות, נתון גבוה מאשר במדינות האחרות (שלוש בספרד, בצרפת ובאיטליה; אחת בגרמניה). דהיינו, בחברה הספורטיבית האנגלית התארים, ולא רק המשאבים, התחלקו בין יותר קבוצות מאשר בחברות אחרות. מקרה זה מדגים היטב כיצד מעגל השגשוג עובד: השוויון הראשוני ביכולות הכלכליות מוסיף עניין, שמניב הכנסות, שמעלות את הרמה וחוזר חלילה. במקרים הבאים, נראה שניתן לקדם שוויון גם באמצעים שהם לא כלכליים גרידא.
חוקי ה-NBA כוללים מנגנונים לחיזוק חזרתי של השוויון ביכולות. למשל, הליגה מפקחת על הוצאת הקבוצות וקובעת "תקרת שכר", סכום הוצאה מקסימלי על שחקנים. את התקרה ניתן לפרוץ בכפוף לתשלום "מס מותרות": קבוצה משלמת למתחרות שלא חרגו ממנה סכום שהולך וגדל, בהתאם לחריגה. למשל, בעונת המשחקים הקודמת (21/22) שליש מקבוצות הליגה פיצו את האחרות בסכום שהצטבר ל-160 מיליון דולר(NBA Team Luxury Tax Tracker, n.d.) . בדרך זו, הליגה מתמרצת שוויון בהוצאות וממסדת תנאים להתמודדות כלכלית שווה.
כמו כן, שער הכניסה העיקרי לליגה, "דראפט" דרכו שחקנים צעירים מצטרפים לראשונה ל-NBA, מנוהל בצורה שמיטיבה עם החלשות ביותר. בתום כל עונה, ככל שקבוצה הייתה גרועה יותר, כך גדל הסיכוי שלה לזכות בהגרלה בבחירה גבוהה יותר. היא יכולה להשתמש בה כדי לבחור שחקני חיזוק טובים ומוכשרים יותר, ולשמור על האיזון בליגה בטווח הארוך.
לאור הסדרים אלו, לא מפתיע שבעשור האחרון נרשמו בליגה 7 אלופות שונות. מעגל השגשוג הספורטיבי נצפה כאן, וגם זה הכלכלי שמתבטא בשכר השחקנים. השכר הממוצע של שחקן NBA הוכפל כמעט פי 10 מאז 1991 (Dimitrije, 2021). לאור הסכם הקושר בין הכנסות הליגה לשכר שחקניה, נתון זה משקף צמיחה אדירה בעשורים האחרונים (תרשים 1). נתונים אלו מעוררים תהייה, האם הליגה הייתה כה מפותחת גם ללא הסדרים בני עשרות שנים לעידוד השוויון ביכולות?
תרשים 1: שכר ממוצע ב-NBA לפי שנים (מיליוני דולרים)
ה-NFL מפעילה מנגנון ספורטיבי ככלי לעידוד השוויון, לצד הסדרים דומים למוזכרים מעלה. למרות שהליגה כוללת 32 קבוצות, כל אחת משחקת בעונה הסדירה רק 17 משחקים הקובעים מי מהן יעפילו לפלייאוף האליפות. בכל שלב בפלייאוף שתי קבוצות נפגשות למשחק בודד על ההתקדמות בתחרות. מבנה זה שונה מה-NBA, לדוגמה, בה 30 קבוצות משחקות 82 משחקים כל אחת לפני הפלייאוף, שבו עליית שלב מצריכה 4 ניצחונות נגד אותה יריבה.
הפורמט של ה-NFL יוצר תחרות שוויונית יותר בין הקבוצות, כי כמות משחקים נמוכה מעניקה משקל גדול להפתעות. במדגם קטן ולא מייצג, הסטטיסטיקה לא תמיד מתיישרת: לקבוצה שנחשבת חזקה אין תמיד מספיק זמן להתאושש ממשבר, וקבוצה שנחשבת חלשה יכולה להתגלות כמוצלחת מאוד. מספר המשתתפות השונות בגמר הליגה בין העונות 12/13 ל-20/21, שעומד על תריסר, 50% יותר מה-NBA באותו הזמן, ממחיש זאת. הדבר ממצב את ה-NFL כליגה המכניסה ביותר בעולם (16 מיליארד דולר ב-2019, ראו Florio 2021), ובעלת שיאי צפייה בטלוויזיה. נתונים אלו מדגימים את התמורה שיכולות לקבל ליגות שמספקות שוויון הזדמנויות נרחב.
(4) שוויון בחברה אזרחית
הראיתי עתה שהשימוש במנגנוני שוויון לא מתנגש עם קיומו של מעגל שגשוג ספורטיבי. הפרמיירליג, ה-NBA וה-NFL מדגימות כיצד ליגת ספורט יכולה ליהנות מהכנסות גבוהות ובמקביל להשתמש במנגנונים המשמרים בעקביות נקודת פתיחה שווה יחסית בין הקבוצות. בספורט, האיזון התחרותי לא סותר פריחה כלכלית וסיפורי הצלחה רבים. זהו תחום בחברה האנושית שמדגים מהם יתרונות השוויון ויכול להיות בסיס לדיון נורמטיבי אודות שוויון בחברה האזרחית.
לפיכך, אטען שמעבר להיותו של השוויון ערך אינטרנזי בעיני רבים, יש לו גם ערך אינסטרומנטלי לחברה. לשם כך, אבקש לבאר את מושג השוויון בו אני דן. מאמר זה מתייחס לשוויון ביכולות, בהתאם לגישתו של הכלכלן אמרטייה סן. להבדיל מגישות שקובעות שיש להשוות משאבים או רווחה, סן מבקש להשוות את האמצעים שיאפשרו חיים טובים הנמדדים באופן אובייקטיבי. לפי גישת היכולות, הרווחה של פלוני צריכה להימדד בהתאם להרכב היכולות הקונקרטיות בהן מחזיק. דהיינו, עלינו לבחון האם אנשים מסוגלים לממש צורת חיים שניתן לכנותה ראויה וטובה .(Wells, n.d.) על פי גישה זו, נגדיר עניים לא כאלו שאינם חיים כראוי אלא כאלו שחסרים את הפוטנציאל, היכולת, לחיות חיים כאלו. לדידי התיאוריה של סן, בשינויים הנדרשים, מניחה תשתית רעיונית לתמיכה בתנאי תחרות שוויוניים בספורט. שהרי, אם קיימים פערים אדירים בין קבוצות, בשביל מה להתחרות? לפי הפילוסופיה הפוליטית של סן השוויון יהיה הדבר הנכון והצודק לקדם, וזה יתבטא בכינון הסדרים מתאימים.
בדומה לסן, גם הפילוסוף הפוליטי ג'ון רולס הדגים כיצד נהלים אלו חשובים מבחינה נורמטיבית. בספרו Justice as Fairness: A Restatement הציג את משנתו לגבי הדרך ההוגנת לנהל מערכות אנושיות. בפרט, הוא ביקש לנסח את התנאים לכינון חברה הוגנת לאורך זמן. לטענתו, נוכל לגבש כללים כאלו על ידי התחלה מנקודת מהנחה שאנחנו חסרי ידיעה אודות מצבנו החברתי, תחת "מסך בערות". אחד מעקרונות הצדק שכלל בספרו הוא השוויון בהזדמנויות להצלחה: לאורך זמן, טען, דראפט ה-NBA מממש היטב את עקרון זה, באמצעות חלוקת משאב חשוב בין הקבוצות – הכישרון(Rawls, 2001) . מפני שבכל שנה הדראפט ממקסם את יכולתו של אחרון המוטבים, יש בו משום עמידה עקבית על יכולת שווה להצליח בתחרות. בכך הבהיר רו˅לס שכמו בספורט, החברה כולה יכולה לאמץ עקרונות צדק דומים.
בנוסף, להתארגנות שוויונית בספורט יש לא רק הצדקה פילוסופית, אלא גם יתרונות נלווים המצדיקים חתירה לשוויון כאמצעי. כפי שהצגתי קודם, ליגות שוויוניות יותר מטיבות עם הקבוצות והאוהדים כאחד. במסגרת מעגל השגשוג הספורטיבי זוכות קבוצות בליגות שיווניות יותר לסיקור, קהל ורייטינג, המתורגמים לעלייה בהכנסות אשר מאפשרת השקעה חוזרת בקבוצה ובשחקניה. האוהדים כאמור גם מרוויחים מליגה שוויוניות יותר, כפי שמעיד הקשר החיובי בין התעניינות לאיזון תחרותי.
היתרונות הנלווים להתארגנות שיווניות יותר בספורט מזכירים מתאם דומה בין שוויון כלכלי וחברתי לאיכות חיי הקהילה. בספרו The Impact of Inequality הראה האפידמיולוג החברתי ריצ'ארד ווילקינסון כיצד חברות שחלוקת ההכנסות בהן שוויונית פחות סובלות יותר מחוליים חברתיים כמו רצח, חוסר אמון וגזענות (Wilkinson, 2005). הוא הציג את היתרונות שמהם נהנות חברות שוויוניות יותר, כתוצאה מהון חברתי שנוצר בהן. מושג זה מייצג מדד לאיכות חיי הקהילה, המתייחס בין השאר לחוזק הקשרים החברתיים, האמון בין חבריה והביטחון החברתי שנמצא בה. תחושות התעוזה והמסוגלות המתפתחות בהן, למשל, עשויות להגדיל את ההשתתפות בפעילות הכלכלית, להוביל לצמצום נוסף בפערים ולכונן מעגל שגשוג חברתי-כלכלי.
ווילקינסון הדגים זאת בעזרת יפן, שוודיה וארה"ב. הראשונות הן מדינות שוויוניות במיוחד. בהתאם, תושביהן נהנים מתוחלת החיים הממוצעת הארוכה ביותר, שיעורי האמון הגבוהים ביותר ושיעורי הפשיעה האלימה הנמוכים ביותר. ארה"ב, לעומתן, מדורגת נמוך בהיבטי השוויון. בו בזמן, הזכיר ווילקינסון, היא סובלת משיעורי הרצח הגבוהים בעולם המפותח, ומאמון ותוחלת חיים נמוכים. זאת אומרת שפערים כלכליים טומנים בחובם חסרונות, וצמצומם עשוי להיטיב עם כלל החברה. על כן, מתוך מחקרו של ווילקינסון אנחנו מגלים ומגלות שחברה יכולה להפיק גם ערך אינסטרומנטלי משוויון, ולא רק לשאוף אליו בגלל ערכו האינטרנזי.
סיכום
מכלול הדוגמאות שהזכרתי מעלה תמונה ברורה: ליגות ספורט מובילות בעולם מציגות מתאם בין תנאי תחרות שוויוניים ובין עליונות ספורטיבית וכלכלית. הפרמיירליג, ה-NBA וה-NFL מפעילות כלים שונים שמספקים לקבוצותיהן תנאים כספיים דומים, מחלקים את הכישרון ונותנים הזדמנות להצלחות לא צפויות. בהתאם, הליגות מעוררות עניין, מביאות קהל נוסף ושוברות שיאי הכנסה.
ממצאים אלו מאפשרים להסיק שמעגל השגשוג מחברה אזרחית שוויונית נמצא, בזעיר אנפין, גם בתחומי חיים אחרים. ייתכן שהספורט הוא נדבך בחברה בו ממצאיו של ווילקינסון תקפים, ויתרונות השוויון מעצימים את היתרונות שהוא מביא עימו לחברות שמאמצות אותו. הערך האינטרנזי שבו מחוזק על ידי ערך אינסטרומנטלי.
הגם שנדרש מחקר נוסף כדי לברר את טיב הקשר המדובר בתחום הספורט, ניתן להרהר בהשלכותיו. בפרט, בדבר האפשרות שאימוץ עקרון השוויון הוא לא רק עניין של תפיסת צדק השואפת לצמצום פערים, אלא צעד שלו תועלת רבה. במקרים שהזכרתי, ההתאגדות סביב מנגנון להסדרת שוויון ביכולות יצרה, או לכל הפחות שימרה ולא מנעה, דומיננטיות בענפי משחקי הכדור הפופולריים. עניין זה שומט חלק מהותי בביקורת על החתירה לשוויון, ומראה כי אימוצו לא סותר שגשוג והצלחה לה שותפים רבים.
[1] יובהר כי הנתונים הכספיים במסמך זה מעודכנים ל-2019 כדי לנטרל השפעות מהקורונה.
ביבליוגרפיה
Ajadi, T., Burton Z., Dwyer M., Hammond T. & Ross C. (2020). Deloitte Football Money League 2020 Report. Deloitte, 14 & 50. https://www2.deloitte.com/bg/en/pages/finance/articles/football-moneyleague-2020.html
Dimitrije C. (2021, November 10). NBA Salaries Analysis (1991-2022). RunRepeat. https://runrepeat.com/salary-analysis-in-the-nba-1991-2019
Florio M. (2021, March 11). NFL Revenue Drops From $16 Billion in 2019 to $12 Billion in 2020. NBC Sports. https://profootballtalk.nbcsports.com/2021/03/11/nfl-revenue-drops-from-16 billion to-12-billion-in-2020/
How Much Money Do Clubs Receive From The Distribution Of Broadcast Rights? (2016, September 16). Premier League. https://www.premierleague.com/news/102362
Kuper, S., & Szymanski, S. (2014). Soccernomics (3rd ed.). Bold Type Books, 14-15.
NBA Team Luxury Tax Tracker (n.d.). spotrac. https://www.spotrac.com/nba/tax/2022/
Rawls, J. (2001). Justice as Fairness: A Restatement. Harvard University Press, 51-52.
Swiss Ramble [@SwissRamble]. (2019, September 3). [Tweet; Image attached]. Twitter. https://twitter.com/SwissRamble/status/1168775828534177792
Szymanski, S. (2001). Income Inequality, Competitive Balance and the Attractiveness of Team Sports: Some Evidence and a Natural Experiment from English Soccer. The Economic Journal, 111(469), 69–84.
Wells, T. (n.d.). Sen’s Capability Approach. The Internet Encyclopedia of Philosophy. https://iep.utm.edu/sen-cap/.
Wilkinson, R. (2005). The Impact of Inequality: How to Make Sick Societies Healthier. Routledge.