גיליון 7 | מאמר מערכת - לראות בבהירות

מערכת

---

לשימוש בשפות אנושיות היבט מעט מוזר. בני אדם יכולים להשתמש כל חייהם במושגים מסוימים, בקטגוריות מסוימות לתיאור דברים במציאות ובמחשבה, לפקד, לשאול או לתהות – בלי שיש להם בהכרח הבנה מלאה או הגדרה מדויקת של המושגים בהם הם משתמשים. אף יותר מכך, בני אדם מצליחים לתקשר זה עם זה גם בהיעדר הבנה מלאה של המושגים בהם הם משתמשים. אדם אחד יכול לבקש מאדם אחר: "תוכל לקרב אליי את הכיסא שם?", וזאת גם בלי שאף אחד מהם אי פעם עצר והרהר אפילו במעט בהגדרה של המושג "כיסא".[1] השניים למדו מה הכוונה ב"כיסא" לאורך חייהם כתוצאה מהאופן בו דוברי שפתם משתמשים במושג, בסדרה מתמשכת של מקרים בהם הם זכו לתגובה מאשרת על שימוש נכון במושג לעומת מקרים בהם נאמר להם שעשו שימוש שגוי במושג. הצורך בהגדרה, בתיאור כללי של הפרטים שנכללים במושג, תעלה לפתע כאשר אחד מהם ייתקל בדוגמת-נגד לשימוש אליו היה רגיל. אולי הוא ימצא עצמו מול יצירת אומנות, בה מה שנראה ככיסא הוסר מהמרחב בו ראה כל חייו כיסאות. לחלופין, הוא פתאום יראה אדם עושה שימוש באובייקט שלא דומה בכלל לכיסא לשם ישיבה. אז עולה הצורך להבין בדיוק מה הן כיסאות ומה הן לא כיסאות.

השימוש חסר הדאגות הזה במושגים לרוב לא מעלה חששות כאשר מדובר בשיח סביב מושגים יום-יומיים כמו "כיסא", אך הוא הופך משמעותי במיוחד כאשר מדברים על מושגים המכתיבים את האופן בו בני אדם נוהגים זה בזה. "חירות", "צדק", "שלטון החוק", "משילות", "תחרות". דיון מוסרי ופוליטי המערב רעיונות מהסוג הזה יכול להפוך במהרה לעקר אם אין בו הבנה ברורה ומשותפת של המושגים הנידונים. כך, יכולים למצוא את עצמם שני אנשים מתווכחים בלהט כאשר כל אחד מהם טוען שדווקא הוא בצד של "הדמוקרטיה", "החירות" או "זכויות האדם", וזאת לעומת בן שיחו. כך, ובניגוד לרוב השימוש היום-יומי בשפה, דיונים כאלו דורשים דווקא הבנה מקדימה של המושגים בהם משתמשים.

הניסיון להגדיר ולבאר מושגים לפני השימוש בהם בדיונים ובמחקר חשוב על כן מאין כמוהו, אבל הוא גם קשה במיוחד. כפי שמבחין איאן האקינג (Hacking) בדיונו על חשיבות השפה בפילוסופיה, יש למעשה מתח בין שני טעמים נפוצים לחשיבות תשומת הלב לשפה. מצד אחד, יש הטוענים שתשומת לב לשימוש במושגים וניסיון להגיע להגדרה מדויקת שלהם תגאל מהבלבול וחוסר הבהירות של השפה היום-יומית. כך למשל, ייתכן שדיון בין תומכי אקטיביזם שיפוטי למתנגדיו יכול להיפתר פשוט על ידי זיהוי ששני הצדדים משתמשים במושגים שונים של דמוקרטיה ושלטון החוק. מצד שני, יש הטוענים שדווקא היצמדות לשפה היום-יומית היא הפתרון. במקום זיהוי בלבול סביב מושגים כלליים שונים של שלטון החוק, יש להבין כיצד בפועל משתמשים במושג הזה בהקשריו השונים (Hacking, 1975, pp. 4-7).

בפני כל חוקרת וחוקר של תחום מסוים ניצב על כן אתגר: להצליח להגדיר מושג לא רק באופן שיאפשר דיון משותף וברור, אלא גם להבהירו, כך שיגלה לנו דבר חדש על האופן שבו המושג הזה פועל, כיצד ראוי להשתמש בו והאם ישנו הצורך לנסח אותו מחדש. בכך, הבנה מושגית שונה מהגדרה מילונית, היא עוזרת לא רק להבין מה משמעות של מילה, מונח או ביטוי, אלא בעיקר כיצד ראוי לחשוב ולהבין את אותם רעיונות יסודיים של המציאות החברתית והאנושית. וגם אם ניסיון ההגדרה נכשל, הוא עדיין יכול להיות בגדר התקדמות, שכן הוא יכול לחשוף תנאים או מאפיינים של מושג מסוים שלא היו גלויים עד כה. ניתן אף לומר כי ניתוח מושגי דומה לעבודתו של אופטומטריסט – הוא הופך את הראייה שלנו את המציאות לברורה יותר, לבהירה יותר.

אנחנו מתרגשים ומתרגשות להציג בפניכם ובפניכן גיליון ובו שורה של מאמרים מקוריים וחדשניים, המבצעים את המלאכה הקשה של הבהרת מושגים. במאמר הפותח גיליון זה, אביגיל זך טוענת בעד הצורך בדיון מעמיק במושג שנזנח מהדיון הכלכלי והפוליטי, מושג הפנאי. היא מראה שהבנה טובה יותר שלו דוחקת בנו להחזיר אותו לקדמת הדיון הכלכלי והפוליטי באופן שמצדיק את האפשרות של הכנסה בסיסית אוניברסלית. ניצן מנור במאמרו טוען גם הוא בעד הבנה מחדש של שיח נפוץ, שיח הזכויות. מנור מבצע דיון מחודש בוויכוח עתיק היומין על המושג של זכויות טבעיות, וטוען שהעמדתן מול דוגמת הנגד של הגנת עצמית תומכת בתפיסה התועלתנית של זכויות כאמצעי למיקסום תועלת. לבסוף, שני המאמרים החותמים את כתבי הסטודנטים והסטודנטיות מבצעים דיון מרתק במושג החברות. איתמר לוין מפרש מחדש את מושג החברות הפוליטית אצל אריסטו כיסוד תרבותי-חברתי המאפשר שגשוג אישי וחברתי, ומציע לראות בו מפתח להבנת ולריפוי המשברים הפוליטיים גם בימינו. מנגד, ניצן יוגב דנה באפשרות שבה מושג החברות יתנגש עם דרישות המוסר, ומציגה הרחבה של דילמה זו גם למקרה של זוגיות רומנטית.

לצד המאמרים המקוריים של הסטודנטים והסטודנטיות, אנחנו מתכבדים ומתכבדות לארח את ד"ר מיכל בן נח. במאמרה טוענת ד"ר בן נח כי אחד הפולמוסים הנפוצים ביותר בהיסטוריה של המחשבה המדינית, הפולמוס סביב מושג החירות, הוא בכלל תוצר של בלבול. הדרך להתרת הוויכוח, טוענת ד"ר בן נח, עוברת בהבנה שתיאוריות שונות של חירות הן בעצם תאוריות שונות לגבי הגורמים שפוגעים בחירות, ומגייסת לשם כך במקוריות רבה את תפיסתו של הארי פרנקפורט אודות רצון חופשי.

לבסוף, אנחנו מתרגשים ומתרגשות להביא בפניכם ובפניכן ראיון עם ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתת מחקר בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, שם היא משמשת כראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע, בהובלת נועה לאה מאיר ועומר רוזנטל. ראיון מעמיק וחשוב זה עוסק בהשלכות אפשריות של בינה מלאכותית שלא זוכות לתשומת לב ציבורית מספקת – רגולציה על בינה מלאכותית, השפעת הבינה המלאכותית על השירות הציבורי והשלכות ההתקדמות הטכנולוגית המהירה על הדמוקרטיה וזכויות האזרח.

אנחנו, חברי וחברות המערכת, גאים במאמרים המוצגים לפניכם ולפניכן בעמודים אלו, בתהליך הכתיבה והעריכה המאומץ העומד מאחוריהם ובזמן הרב שהושקע בהם. בהזדמנות זו, אנחנו רוצים לברך את העורכים הראשיים הנכנסים רואי שין גוטמן ואביתר סלע ואת מערכת כתב העת החדשה, ולהודות לעמרי בן אבי, אבידן קרסנה, יובל עיני ודנה יוליוסבורגר, העורכים הראשיים היוצאים. אנחנו מזמינים אתכם ואתכן, סטודנטים וסטודנטיות לפכ"מ מכל המוסדות האקדמיים בישראל, להצטרף אלינו ולהגיש מאמרים וביקורות ספרות לגיליון הבא של כתב העת שעתיד להתפרסם בינואר 2026.

[1] הדוגמה המוצגת כאן, ותפיסת פילוסופיית השפה שהיא מבטאת, היא בהשראת דוגמה מפורסמת שמציג הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין בספרו חקירות פילוסופיות, ראו (ויטגנשטיין, 1953/2001, עמ' 38–44, סעיפים 2–20).

---

רשימת מקורות

ויטגנשטיין, ל' (2001). חקירות פילוסופיות (ע' אולמן-מרגלית, מתרגם). הוצאת מאגנס. (המקור פורסם בשנת 1953)

Hacking, I. (1975). Why Does Language Matter to Philosophy? Cambridge University Press.