גיליון 8 | מאמר מערכת - בין הזמנים

מערכת

---

דבר מוסכם הוא שהזמן נע בכיוון אחד: מן העבר, דרך ההווה, אל העתיד. תנועה בלתי פוסקת זו מכתיבה גם את היחסים בין הזמנים השונים, כך שהעבר מעצב את ההווה, וההווה מעצב את העתיד. יחסים חד-כיווניים אלו עומדים בבסיס מושג הסיבתיות כפי שנהוג לחשוב עליו – כדי שדבר יהיה סיבתו של דבר אחר, הכרחי שהאחד יהיה סיבתו של האחר.

מכאן אנחנו מבינים שיש קשר יסודי בין תנועתו של הזמן, לבין האופן שבו אנחנו מבינים את העולם. אנחנו פונים אל העבר בחיפוש אחר תשובות לשאלות שמעסיקות אותנו; לפני שאנחנו בוחרים בדרך אחת על פני האחרת, אנחנו מנסים לנבא מה תהיה התוצאה של כל אחת מהדרכים.

לצד זאת, הזמן הוא גם מושג חמקמק. קל להפריד בין העבר לעתיד, אך ההווה הוא תחום אפור. האם ההווה הוא טווח מוגדר וממשי, או שמא הוא רק קו התפר שבין העבר לעתיד, אפסילון שלא ניתן לזהות היכן הוא מתחיל והיכן הוא נגמר? ניתן גם לחשוב על ההווה כהווה מתמשך – אך אופן זה מקשה עוד יותר להפריד אותו מן העבר.

הבנת ההתרחשויות שבהווה, אף יהיה הוא מתמשך, יכולה להיות משימה מורכבת עד בלתי-אפשרית בעוד אנחנו מצויים עדיין בתוכו. אך גם הבנה שלמה ובהירה של העבר, למרות היותו כבר קבוע, אינה מושגת בקלות. הגל אמר כי "הינשוף של מינרבה מתחיל במעופו רק עם רדת דמדומי הערב" (הגל, 1820/2011); הבנה פילוסופית מלאה של תהליך היסטורי אינה אפשרית עד שהוא מבשיל ואף מתחיל לפוג מן העולם. מעולם לא הייתה ולא תהיה הבנה סמכותית ויחידה של ההיסטוריה: ההסתכלות אל עבר העבר היא אקט פרשני במהותו, והתרחשויות העבר זוכות לאין-ספור רביזיות, שכתובים ומניפולציות.

בכל זאת, נראה שבשנים האחרונות הדברים משתנים. התפתחות טכנולוגיית הזיוף העמוק (deep fake) והשימוש הבלתי מרוסן שלה בהפצת מידע כוזב ברחבי הרשת מהווה עליית מדרגה בקלות שבה ניתן לשכתב ראיות היסטוריות עובדתיות. בד בבד, ערוצי הפצת המידע המסורתיים נחלשים, ומפנים מקום למקורות מידע אלטרנטיביים. בעוד אלה עשויים לאפשר דמוקרטיזציה של הידע ונגישות מוגברת אליו, ועל אף יכולתם להאיר נקודות מבט ייחודיות שלא זוכות לתשומת לב מן הגופים המרכזיים – חסרים בהם החסמים שיבטיחו את מחויבותם לאמת.

כיצד, אם כך, אנחנו יכולים להבין את העבר ואת השפעותיו על עולמנו בהווה? נדרש יותר מתמיד להטיל ספק כדי להגיע לחקר האמת, לבחון ולבסס את צעדינו לפני שנמשיך ליעד הבא. הריאיון והמאמרים המופיעים בגיליון זה צוללים בבטחה ובענווה אל ההתרחשויות ההיסטוריות הרחוקות והקרובות יותר, בניסיון לפרש את ההווה ולהבין לאיזה עתיד ראוי לשאוף.

---

אנחנו מתרגשים ומתכבדים לפתוח את הגיליון השמיני של "איתותים" בריאיון עם פרופ' יואל מוקיר, זוכה פרס נובל בכלכלה לשנת 2025. את הריאיון ערכו חנוך יעקב יהודה ושי קוכמן, ובו הם משוחחים עם פרופ' מוקיר על דרכו באקדמיה ועל מחקריו לאורך השנים. מחקרו של מוקיר מדגיש את חשיבותם של מוסדות המעודדים קידמה לטובת התפתחות וצמיחה טכנולוגית. מתוך קשר זה, עלינו לשאול את עצמנו האם המוסדות של ימינו תומכים את ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, וכן את התמורות הפוליטיות הגלובליות שניכרות בשנים האחרונות.

מאמרו של רז וייס מבקש מהקוראות והקוראים להתמקד בהווה בסביבתנו הקרובה, ולשאול – האם קריאות ה"ד-מו-קרט-יה" של השנים האחרונות מבטאות רעיון דמוקרטי שלם וקוהרנטי? התזה שמציג וייס גורסת כי הדרתה של החברה הערבית מהמחאה כנגד המהפכה המשטרית / הרפורמה המשפטית, חטאה לערכים הדמוקרטיים אותם שאפה לייצג.

איילה פיין מפנה את מבטנו אל עבר העתיד, בעודה עוסקת בשאלה שנדמתה בדיונית עד לפני שנים ספורות: האם מוטלת על הורים החובה המוסרית להשתמש בכלים גנטיים חדשניים כדי לשפר את רווחת ילדיהם העתידיים? פיין מציגה ביקורת מקיפה לאחת הגישות המוכרות בתחום זה, וטוענת שהיא אינה נותנת מסגרת מוסרית מספקת לדילמה זו.

בחזרה אל העבר, נבו זהב סוקר את קורותיו והגותו של הכלכלן אבא לרנר, אשר נחשב בעיני רבים לממשיך דרכו של ג'ון מיינרד קיינס. זהב קושר בין סיפורו האישי של לרנר לבין תיאורית המימון הפונקציונלי אותה פיתח, ומעלה בין השאר את שאלת הקשר בין העיתוי ההיסטורי שבו רעיונות מופיעים לבין מידת התקבלותם.

גיליון זה נחתם במאמרו של שחר טוביה, אשר עוסק בקשר הבלתי מובן מאליו בין הקפיטליזם המודרני לבין מאפייניה והשפעותיה של הפטריארכיה על החברה ועל הפרט. דרך ניתוח ביקורתי, טוביה משרטט מנגנון שראשיתו בציפיות גבריות בלתי ניתנות להשגה, וסופו במשבר זהותי. את הניתוח טוביה מדגים באמצעות הדמויות הראשיות בסרט מועדון קרב ובסדרת הטלוויזיה שובר שורות.

אנחנו, חברות וחברי המערכת, גאים במאמרים המוצגים לפניכם ולפניכן בעמודים אלו, בתהליך הכתיבה והעריכה המאומץ העומד מאחוריהם ובזמן הרב שהושקע בהם. אנחנו מזמינים אתכם ואתכן לקרוא ולהעמיק במאמרים המונחים כאן לפניכם, ויותר מכך – להגיש מאמרים פרי עטכם לגיליון התשיעי של "איתותים", העתיד לראות אור בקיץ 2026.

ברצוננו לנצל במה זו על מנת לקרוא להשבתו במהרה של רן גואילי ז"ל, החטוף החלל האחרון שעוד נותר ברצועת עזה.

---

רשימת מקורות

הגל, גו"פ. (2011). קווי יסוד לפילוסופיה של המשפט. ג' גולדברג, מתרגם). הוצאת שלם. (פורסם לראשונה ב-1820)