מאמר זה מבקש להציג מבט עדכני על איגודי עובדים, וטוען כי מלבד תפקידם המקובל כארגון השומר על זכויות עובדים, יש להם גם חשיבות בשמירה על הדמוקרטיה. דרך בחינה של הספרות המחקרית בנושא וניתוח של אירועים אקטואליים בישראל, המאמר יציג מספר דרכים באמצעותן איגודים מרסנים תהליכי נסיגה דמוקרטית ומחזקים את המוסדות ואת התרבות הדמוקרטית.
איתי דייגי / סטודנט שנה ב' באוניברסיטה העברית
(1) רקע תאורטי: איגודי עובדים ונסיגה דמוקרטית
הרבה נידון בעבר לגבי חשיבות איגודי עובדים בהגנה על זכויות עובדים, אך לטענתי, מלבד החשיבות האינטרינזית של ייצוג העובדים, יש להם חשיבות אף בהגנה על הדמוקרטיה בכללותה. במאמר זה אבקש לדון בחשיבות של איגודי עובדים לשמירה על דמוקרטיה יציבה ומתפקדת. לשם כך, אציג מספר דרכים בהן בא לידי ביטוי תפקידם הדמוקרטי של איגודי העובדים: ריסון לתהליכי נסיגה דמוקרטית, פיתוח תרבות דמוקרטית וחיזוק היכולת האפיסטמית של המוסדות הדמוקרטיים. דרך כך אבקש להציע תפיסה חדשה של איגודי העובדים, לא ככלי שמטרתו היחידה היא הגנה על זכויות עובדים, אלא כאמצעי המסייע בשמירה על דמוקרטיה מתפקדת.
איגוד עובדים הוא ארגון מוסדר של עובדים המשתפים פעולה על מנת לקדם את האינטרסים המשותפים שלהם. לטובת זאת הם מתאגדים כדי להתמקח מול המעסיק שלהם, ארגוני-גג ולעתים אף מול הממשלה. ההיסטוריה של איגודי העובדים מתחילה במאה ה-18 ביחד עם פריצת המהפכה התעשייתית; בין ההישגים המרכזיים של איגודי העובדים מאז ועד היום ניתן למנות את קיצור יום העבודה, קביעת שכר מינימום, מניעת העסקת ילדים ועוד (Sandroff, 2024). במקרים רבים, איגודי עובדים שונים באותו תחום העיסוק מתאגדים יחדיו לטובת ארגון משותף שהופך להיות בעל כוח מיקוח משמעותי יותר במשק. דוגמה לכך בישראל, היא ארגון "ההסתדרות".
איגודי עובדים הם גורם משמעותי בכלכלה הישראלית וברוב הכלכלות במדינות המתפתחות. הם כלי המאפשר לארגן עובדים בצורה יעילה תוך הגדלה של כוח המיקוח מול המעסיקים. אחד הכלים שעוזרים לייצר את כוח המיקוח הוא היכולת להפעיל עיצומים, כאשר העיצום המרכזי אליו מתייחסים בספרות הוא השביתה. היחס החוקי לשביתה משתנה בין מדינה למדינה.
מחקר של סמואל קמרון (Cameron, 1985)מראה מתאם חיובי וחזק בין אחוז העובדים המאוגדים לבין כמות השביתות שמתקיימות. במחקר אחר, אדיסון וטשיירה בוחנים במקרים רבים של שביתות, במקומות שונים, את ההתאמה בין מספר החברים באיגוד לבין ההצלחה של השביתה בהשגת מטרותיה (Addison & Teixeira, 2023). ממחקרים אלה עולה כי יש קשר הדוק בין הקיום של איגודי עובדים לבין היכולת של עובדים להגיע להישגים אל מול המעסיקים שלהם. הסיבה העיקרית שהמחקר מוצא להשפעה של איגודי העובדים היא היכולת שלהם לארגן כמות גדולה של עובדים וליצור פעולה משותפת. במאמר זה לא אטען בעד או נגד השביתה, אלא רק אטען שהיא כלי אפקטיבי להשגת מטרות, בעיקר כאשר היא מובלת על ידי איגוד עובדים.
אם ברצוננו לבחון את תרומת איגודי העובדים לשמירה על הדמוקרטיה, מתבקש להסתכל על האיום הדומיננטי בשנים האחרונות – נסיגה דמוקרטית. תופעה זו מוגדרת כשחיקה מצטברת של נורמות, חוקים ומוסדות דמוקרטיים שנעשית על ידי ממשלה נבחרת במטרה לחזק את השלטון. כלומר, בניגוד לדרך בה אנחנו רגילים לחשוב על התמוטטות של דמוקרטיה, בצורת השתלטות צבאית או ביטול מהיר של המוסדות הדמוקרטיים, נסיגה דמוקרטית מתרחשת בצורה הדרגתית ועל ידי שלטון נבחר (Haggard & Kaufman, 2021). בשנים האחרונות אנחנו עדים לתהליך של נסיגה דמוקרטית במדינות רבות, בהן פולין והונגריה.
הגרד וקאופמן מציגים במחקרם את תהליך הנסיגה הדמוקרטית והנסיבות שמובילות אליו. החוקרים טוענים כי הסיבה העיקרית היא קיטוב בין קבוצות שונות באוכלוסייה, המאפשר עלייה של כוחות אוטוקרטיים ומנהיגים עם נטיות אוטוקרטיות. התהליכים שנכללים בתוך נסיגה דמוקרטית ומתרחשים במקביל הם החלשה של הפקידות המקצועית ומערכת המשפט; פגיעה בחירויות פוליטיות ואזרחיות; הגבלות על התקשורת; והטיה של שיטת הבחירות בצורה שתיטיב עם השלטון הנוכחי. יש לציין שלא כל התהליכים חייבים להתרחש על מנת לייצר נסיגה דמוקרטית.
(2) איגודי עובדים ככוח מרסן לתהליכי נסיגה דמוקרטית
לטענתי, איגודי עובדים יכולים להוות כוח מרסן לתהליכים של נסיגה דמוקרטית. בפרק זה אבחן שני ביטויים לכוח מרסן זה הטמון בהם: השימוש של איגודי עובדים בכלי השביתה הפוליטית, והחשיבות של איגודי עובדים בתוך מוסדות המהווים שומרי סף.
הביטוי הראשון לכוחם המרסן של איגודי עובדים הוא יכולתם להשתמש בכלי השביתה הפוליטית כנגד מדיניות ממשלתית. ההגדרה לשביתה פוליטית[1] לפי ריצ'רד היימן היא "הפסקת עבודה ארעית כלל-ארצית של עובדים מתחומים רבים, המכוונת נגד הרשויות המבצעות או המחוקקות במטרה לכפות דרישה כלשהי או להביע מחאה .(Hyman, 1989) שביתה פוליטית היא כלי שנמצא במחלוקת חוקית רחבה, כשבישראל פעולה כזו היא אינה חוקית מלבד למטרות הנוגעות באופן ישיר לתנאי העבודה של עובדים.
הכלי של שביתה פוליטית הוא אכן חריג, אך גם יעיל מאוד לטובת השפעה על מדיניות הממשלה. מחקר משנת 2013 בחן אירועי שביתה פוליטית בשנים 1980–2009, והראה את מידת האפקטיביות שלהם. מחקר זה מצא שמעל 40% מהשביתות הפוליטיות בשנים אלו הגיעו להישגים אל מול הממשלה לפי מחקר זה, השביתות היו יעילות במיוחד כשהיו לעומת ממשלות ימין, אם כי פחות יעילות כשהשלטון כלל רק מפלגות ימין בלי מפלגות מרכז(Hamann et al., 2013) .[2]
ניתן לראות דוגמה לאפקטיביות של השביתות בהגנה על הדמוקרטיה במקרה של האירוע המכונה "ליל גלנט הראשון". בעקבות ההתנגדות של שר הביטחון דאז יואב גלנט לקידום חוקי הרפורמה המשפטית, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע על פיטורו. פיטורים אלה הובילו לגל של מחאות נרחבות בכל רחבי הארץ. כחלק מהמחאה החליט יושב ראש ההסתדרות, ארנון בר דוד, על שביתה מלאה של המשק עד שפיטורים אלו יבוטלו וחוקי הרפורמה יושהו (מוסטקי ושדה, 2023). דרישות אלו אכן קוימו על ידי נתניהו, ומקובל לטעון שאותה שביתה הייתה אחת הסיבות המרכזיות להשהיה של הרפורמה המשפטית על ידי הממשלה.
הביטוי השני, הוא הכוח של איגודי עובדים בארגונים אשר משמשים כשומרי סף לדמוקרטיה, למשל פקידות מקצועית, תקשורת ומערכת המשפט. ארגונים אלה מתפקדים כחלק ממהותם כשומרי סף למערכת הדמוקרטית. בגלל היכולת שהצגתי בחלק הקודם, של איגודי העובדים להשפיע על דרך הפעילות של מקום העבודה, איגודי עובדים בארגונים אלה יכולים למנוע מהלכים שמטרתם החלשה של אותם ארגונים (בין אם הם נעשים על ידי הממשלה או על ידי ההנהלה של אותם ארגונים). בגלל תפקידם המשמעותי של ארגונים אלה בשמירה על הדמוקרטיה, מניעת החלשתם תמנע החלשה של הדמוקרטיה.
עוד ניתן להבחין כי ההנהלה והדירקטוריון פועלים תוך ממשקים עם גורמים שונים בעלי אינטרסים, כמו גורמי ממשל, מפרסמים וארגונים אחרים. משום כך נוספים להם שיקולים אחרים מלבד השיקול המקצועי. זאת בניגוד לעובדים, המייצגים בצורה נאמנה יותר את האינטרס המקצועי גרידא. לכן, לעובדים יש פוטנציאל גבוה יותר להפעלת כוח לשמירה על האינטרס המקצועי של הארגון, וכך הם מהווים כלי אפקטיבי לריסון מהלכים שיפגעו בשומרי סף ויהוו שלב בדרך לנסיגה דמוקרטית.
ניתן לראות מספר דוגמאות בישראל מהתקופה האחרונה שממחישות את היכולת הזו של האיגודים לעצור פגיעה במוסדותיהם. לדוגמה, שביתות הפרקליטים בשנים 2016–2022, שנועדו למנוע את שינוי שיטת המכרז למינוי פרקליטים בכירים בצורה שלטענת ארגון הפרקליטים נועדה להכניס מינויים פוליטיים (שפיר, 2021). דוגמה נוספת היא סיכול המינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' לתפקיד מנכ"לית ערוץ 13, עליה ארחיב במאמר זה.
ביוני 2024 החליט דירקטוריון ערוץ 13 למנות את שמאלוב-ברקוביץ' לתפקיד מנכ"לית הערוץ. מהלך זה היה שנוי במחלוקת בגלל חוסר הניסיון שלה בתקשורת, הקשרים שלה עם גורמים בשלטון והמאבק שניהלה בתפקידה הקודם כיו"ר ראשות השידור השנייה נגד חדשות 13 ונגד אחד מכתביה הבכירים, רביב דרוקר. מינויה נתפס כמהלך שנועד להחליש את ערוץ 13, הביקורתי לממשלה. בעקבות המינוי החל מאבק עובדים משמעותי, שהובל על ידי ועד עובדי חברת החדשות של ערוץ 13. הוועד הכריז על סכסוך עבודה, בטענה ששמאלוב-ברקוביץ' אינה עומדת בתנאים המינימליים לפי המכרז. בנוסף, ארגון העובדים של העיתונאים והעיתונאיות השתתף גם הוא במאבק ופנה אל הרשות השנייה בדרישה לבטל את המינוי. לאחר שאלה עתרו לבג"ץ, הנהלת ערוץ 13 הגיעה להסכם עם עובדי החברה שכולל את ביטול מינויה של שמאלוב-ברקוביץ' (מוסטקי 2024). נכון לכתיבת שורות אלו היא עדיין עובדת בערוץ 13, אך בתפקיד בעל פחות סמכויות, בעוד הנהלת הערוץ מינתה מנכ"לית זמנית אחרת, טלי בן עובדיה. דוגמה זו של מחאת עובדי ערוץ החדשות ממחישה כיצד איגוד עובדים הצליח למנוע מינוי אשר לכאורה היה פוגע בתפקודו כשומר סף. שתי הדרכים שהצגתי בפרק זה, השביתה הפוליטית ואיגודי עובדים בארגונים שומרי סף, יכולות לרסן כוח של שלטון שמנסה לגרום לנסיגה דמוקרטית.
(3) איגודי עובדים ותרומתם לקידום תרבות דמוקרטית
אלמנט חשוב במיוחד לקיומה של דמוקרטיה יציבה הוא התרבות הפוליטית הדמוקרטית במדינה. תרבות כזו כוללת השתתפות פעילה של האזרחים במשחק הפוליטי, לצד קבלה של ערכים דמוקרטיים כמו פלורליזם, קבלה של שלטון החוק ורכישת אמון כלפי המוסדות הדמוקרטיים .(Muller & Seligson, 1994) יש קשר ישיר בין תרבות פוליטית חלשה במדינה לבין תהליכי נסיגה דמוקרטית ואי-יציבות של הדמוקרטיה במדינה. לכן, קיימת חשיבות גדולה בחיזוק התרבות הדמוקרטית כדי להגן על הדמוקרטיה.
הוגים רבים דנו בחשיבות ההשתתפות במסגרות דמוקרטיות חברתיות נוספות מחוץ למסגרת המדינתית כדי לייצר אזרחים בעלי אופי דמוקרטי .(Dahl, 1956; Eckstein, 1961) היכולת של אדם להשפיע ולעצב את המסגרות בהן הוא נמצא, מקדמת את תחושת המסוגלות וההשפעה שלו גם על החברה בכללותה. מחקרים אכן מראים קשר הדוק בין השתתפות במסגרות דמוקרטיות לבין תחושה של אמון במסגרת ובתהליך הדמוקרטיים.
קרול פייטמן מציגה את רעיון ההשתתפות במסגרות דמוקרטיות ומסבירה למה מקום העבודה הוא אחד המקומות העיקריים בהם תרגול כזה יכול להתרחש באופן אפקטיבי.(Pateman, 1970) האזרח מבלה את מרבית שעות הערות שלו במקום העבודה, מה שהופך את מקום העבודה לחלק מרכזי בחייו. יכולתו של עובד להשפיע על עיצוב מקום עבודתו מפתחת את האופי הדמוקרטי של העובד. על כן, ניתן להניח שקיומם של מקומות עבודה בהן לעובדים יש כוח, מחזקת את התרבות הדמוקרטית ככלל. איגודי עובדים, בהיותם מעודדים דמוקרטיזציה במקום העבודה, תורמים באופן משמעותי לעיצוב האופי הדמוקרטי של חבריהם וחיזוק התרבות הפוליטית בחברה.
על כל זאת, בהיעדר תרבות פוליטית מספקת, עלול להיווצר ניכור פוליטי. תופעה זו קשורה לתרבות פוליטית נמוכה ומקושרת לתהליכי נסיגה דמוקרטית. ניכור פוליטי מוגדר כתחושת זרות וריחוק של אדם מהמערכת הפוליטית. מרווין אולסן מגדיר שני סוגים של ניכור פוליטי: יחס של חוסר יכולת ויחס של ניתוק.(Olsen, 1969) ארצה להתמקד בסוג הראשון. יחס של חוסר יכולת הוא התחושה של האזרח שאינו מסוגל להשפיע על המערכת הפוליטית ולהשתתף בה.
מחקרים רבים עוסקים בשנים האחרונות בקשר בין ניכור פוליטי של אזרחים לבין עלייה של כוחות אנטי-דמוקרטיים. גידרון והול בוחנים קשר זה ומראים כי אזרחים שמרגישים שאין להם יכולת להשפיע על המערכת הפוליטית נוטים להצביע למפלגות קיצוניות ולמפלגות עם נטיות אוטוקרטיות .(Gidron & Hall, 2019) הניכור הפוליטי הופך לטינה של ממש לפוליטיקאים הממסדיים, שנתפסים כמרוחקים מהעולם של האזרחים וכדואגים רק לעצמם. הטינה הזו היא אחת הסיבות שגורמות לאזרחים להצביע לקולות פופוליסטים שנתפסים כניגוד המוחלט של אותה מערכת פוליטית מנוכרת. פוליטיקאים פופוליסטים הם בעלי נטייה גבוהה לקידום חקיקה ולפעילות אנטי-דמוקרטית ולכן חיזוק הקולות הפופוליסטים מאיצים תהליכים של נסיגה דמוקרטית (Bauer & Becker, 2020).
איגודי עובדים הם גורם שמעודד את ציבור העובדים לפעילות פוליטית. הקיום של איגודי עובדים מאפשר פעילות פוליטית "בקנה מידה קטן", סביבה בה העובד יכול לעצב את חייו וסביבתו באופן יחסית בלתי אמצעי לעומת המרחק של המערכת הפוליטית המדינתית. מחקרים מראים על עלייה משמעותית של מעורבות פוליטית במקומות בהם אחוז העובדים המאוגדים גדול (Kerrissey & Schofer, 2013; Wang, 2020).
אזרחים מעורבים פוליטית הם אזרחים מנוכרים פחות למערכת הפוליטית, וכך גם שומרים יותר על היציבות של הדמוקרטיה ומתנגדים למדיניות אנטי-דמוקרטית. אפשר לראות על כן את איגודי העובדים ככלי שמייצר אופי פוליטי של האזרחים ומגדיל את המעורבות שלהם במשחק הפוליטי, וכך מגדיל את התמיכה שלהם במוסדות הדמוקרטיים ומקטין את הרצון שלהם לתמוך במי שרוצה לפגוע בהם.
(4) איגודי עובדים והכוח האפיסטמי של הדמוקרטיה
אלמנט חשוב נוסף במערכת הפוליטית, שאיגוד עובדים יכול לחזק, הוא הכוח האפיסטמי של המוסדות הדמוקרטיים. הכוח האפיסטמי של מוסדות דמוקרטיים היא היכולת של המוסדות לקבל מידע מהאוכלוסייה במדינה כדי לפתור בעיות. אליזבת' אנדרסון מציגה מספר תנאים ליכולת אפיסטמית של מוסדות, כאשר אחד מהם הוא מגוון של חלקים בציבור שקולם נשמע .(Anderson, 2006) אנדרסון מסבירה שהידע המקצועי בנושאים שונים מפוזר בצורה א-סימטרית בקבוצות שונות באוכלוסייה, וכדי שהמוסדות יוכלו לקבל את כל המידע שהם צריכים על מנת להבין את הסוגיות ולמצוא להן פתרונות, הם צריכים לקבל את המידע מכלל הקבוצות.
ציבור העובדים נמצא לרוב רחוק ממוקדי ההחלטות, והיכולת שלהם להשמיע את קולם באופן עצמאי בשיח הציבורי הוא מוגבל. לעומת זאת, כאשר העובדים מאוגדים ומיוצגים על ידי איגודים אלה, יש להם יכולת להשמיע את קולם בגלל הכוח והחשיבות שנוצר לאיגוד והיכולת שלו להשפיע על מקבלי ההחלטות.
קולם של העובדים חשוב במיוחד מכיוון שהוא מספק עוד מבט מקצועי שמחובר לבעיות "בשטח". בהחלטות מדיניות מקצועיות שמתקבלות יש חשיבות רבה לכך שקולם של העובדים ישמע, מכיוון שהם אלה שיתמודדו עם ההשלכות של ההחלטות שיתקבלו, ויכולים לספק מידע על המתרחש כרגע למקבלי המדיניות, מידע שלא בהכרח הם או היועצים המקצועיים שלהם מחזיקים. לכן, לאיגודים המקצועיים יש תרומה משמעותית לכוח האפיסטמי של המוסדות הדמוקרטיים, ולכן לרלוונטיות והיכולת שלהם.
(5) סיכום
איגודי עובדים הם כלי ותיק וחשוב להגנה על זכויות עובדים, אבל לדעתי צריך להתייחס אליהם גם ככלי דמוקרטי. כפי שהראיתי בנייר זה, איגודי עובדים מהווים חלק מהותי בשמירה על דמוקרטיה פעילה ויציבה. איגודי העובדים יכולים להוות כוח משמעותי שמרסן שלטון שמוביל לנסיגה דמוקרטית, על ידי עצירת תהליכים של פגיעה במוסדות שומרי סף, ועצירת מהלכים אנטי-דמוקרטיים בעזרת כלים של שביתה פוליטית. איגודי העובדים יכולים לתרום ליצירת תרבות דמוקרטית ומניעת ניכור פוליטי, שחשובים לקיומה של דמוקרטיה יציבה. בנוסף, איגודי עובדים תורמים ליכולת האפיסטמית של המוסדות הדמוקרטיים ובכך מחזקים את תפקודם. על כן, עלינו להרחיב את האופן בו אנו תופסים איגודי עובדים, ולראות בהם חלק מהותי בדמוקרטיה יציבה ומשגשגת.
[1] בספרות המקצועית נפוץ השימוש במונחים "שביתה פוליטית" ו"שביתה כללית" כמונחים נרדפים. במאמר זה אשתמש במונח שביתה פוליטית.
[2] בישראל החלוקה למפלגות שמאל וימין שונה מעט מאשר באירופה, ויש טעם לבדוק אם ניתן להחיל את התוצאות על ישראל.
רשימת מקורות
מוסטקי, עדיאל איתן. (7 באוגוסט, 2024). ניצחון לעובדים: יוליה שמאלוב ברקוביץ’ עוזבת את תפקיד מנכ"לית חדשות 13. כלכליסט. https://www.calcalist.co.il/shopping/article/rjdbdjz5a
מוסטקי, עדיאל איתן ושדה, ויובל. (27 במרץ, 2023). יו"ר ההסתדרות: "מרגע זה - שביתה כללית במשק"; אין המראות מנתב"ג. כלכליסט. https://www.calcalist.co.il/local_news/article/sybddhalh
שפיר, ניצן. (6 ביולי, 2021). החל ממחר: הפרקליטים הודיעו על שביתה כללית. גלובס. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001377216.
Addison, J. T., & Teixeira, P. (2023). Strike incidence and outcomes: New evidence from the 2019 ECS. European Journal of Industrial Relations, 30(2), 123–149. https://doi.org/10.1177/09596801231206979
Anderson, E. (2006). The Epistemology of Democracy. Episteme: A Journal of Social Epistemology, 3(1), 8–22. https://doi.org/10.1353/epi.0.0000
Bauer, M. W., & Becker, S. (2020). Democratic backsliding, populism, and public administration. Perspectives on Public Management and Governance, 3(1), 19–31. https://doi.org/10.1093/ppmgov/gvz026
Cameron, S. (1985). Historical Variations in the Impact of Union Density on Strike Frequency: Some U.K. Evidence. Relations Industrielles, 40(2), 367–370. https://doi.org/10.7202/050139ar
Dahl, R. A. (1956). A preface to democratic theory. The University Of Chicago Press.
Eckstein, H. (1961). A theory of stable democracy. S.L. Center Of International Studies, Woodrow Wilson School Of Public And International Affairs, Princeton University.
Gidron, N., & Hall, P. A. (2019). Populism as a Problem of Social Integration. Comparative Political Studies, 53(7), 001041401987994. https://doi.org/10.1177/0010414019879947
Haggard, S., & Kaufman, R. R. (2021). Backsliding: Democratic Regress in the Contemporary World. Cambridge University Press.
Hamann, K., Johnston, A., & Kelly, J. (2013). Striking Concessions from Governments: The Success of General Strikes in Western Europe, 1980–2009. Comparative Politics, 46(1), 23–41. https://doi.org/10.5129/001041513807709356
Hyman, R. (1989). Strikes. Palgrave Macmillan UK. https://doi.org/10.1007/978-1-349-19819-1
Kerrissey, J., & Schofer, E. (2013). Union Membership and Political Participation in the United States. Social Forces, 91(3), 895–928. https://doi.org/10.1093/sf/sos187
Muller, E. N., & Seligson, M. A. (1994). Civic Culture and Democracy: The Question of Causal Relationships. American Political Science Review, 88(3), 635–652. https://doi.org/10.2307/2944800
OECD. (2023, November 29). Trade union density. Retrieved from https://data-explorer.oecd.org/vis?df[ds]=DisseminateFinalDMZ&df[id]=DSD_TUD_CBC%40DF_TUD&df[ag]=OECD.ELS.SAE&dq=..&pd=2000%2C&to[TIME_PERIOD]=false
Olsen, M. E. (1969). Two Categories of Political Alienation. Social Forces, 47(3), 288–299. https://doi.org/10.2307/2575027
Pateman, C. (1970). The sense of political efficacy and participation in the workplace. Cambridge University Press EBooks, 45–66. https://doi.org/10.1017/cbo9780511720444.003
Sandroff, R. (2024, March 12). The history of unions in the united states. Investopedia. https://www.investopedia.com/financial-edge/0113/the-history-of-unions-in-the-united-states.aspx
Wang, T. (2020). Union Impact on Voter Participation-And How to Expand It. https://ash.harvard.edu/wp-content/uploads/2024/02/300871_hvd_ash_union_impact_v2.pdf