_edited.png)
מערכת
המיתולוגיה היוונית עשירה בעונשים יצירתיים. סיזיפוס נידון לגלגל סלע במעלה ההר אך לעולם לא להגיע לפסגה, נרקיסוס התאהב בבואת עצמו שהשתקפה ממי מעיין ועל אטלס הוטל לשאת על כתפיו לנצח את כיפת השמיים (שבתאי, 2000, 26, 36-37; רנן, 2020). גם אלפי שנים לאחר שהועלו על הכתב, מיתוסים אלו עדיין נותרו מרכזיים בתרבות המערב. סיזיפוס הפך בידיו של הפילוסוף הצרפתי אלבר קאמי למטאפורה לאבסורד שבחיי האדם (קאמי, 1942/1978), ושמו של נרקיסוס היה להשראה למונח נרקיסיזם, המתאר אהבה עצמית. גם עונשו של אטלס נותר חלק ממורשתנו התרבותית. לצד היותו שם נרדף לאוסף של מפות, אטלס הוא גם סמל לנשיאת אחריות הרת גורל. על כן, ובדומה לסיזיפוס עבור קאמי, יש מי שראתה באטלס כמטאפורה לחיי בני אדם מסוימים, הסופרת האמריקאית איין ראנד. האחרונה תיארה בספרה מרד הנפילים כיצד קבוצה קטנה של אנשי עסקים ויזמים הם אלו שבדומה לאטלס נושאים על כתפיהם את החברה האנושית כולה, ובחירתם לנער מעליהם אחריות זו מובילה לקריסה חברתית וכלכלית (ראנד, 1957/2012). בהתאם, ספרה מכונה במקור Atlas Shrugged - ״אטלס התנער ממשאו״. זהו ביטוי לשתי קביעות מרכזיות בהגותה של ראנד. הראשונה היא אגואיזם אתי, על פיה ראוי שהאדם יפעל אך ורק מתוך אינטרס עצמי. השנייה היא שאנשים הפועלים מתוך אינטרס עצמי הם המקור הבלעדי להתפתחות חברתית ולצמיחה כלכלית.
רעיונותיה של ראנד זכו לחסידים רבים, אך הן נותרו לרוב מחוץ לכותלי האקדמיה בכלל, ומחוץ לחוגי הפילוסופיה האקדמית בפרט (Badhwar & long, 2023). אחד מהאקדמיים שדווקא בחר לבחון ברצינות את רעיונתיה של ראנד היה הפילוסוף האמריקאי רוברט נוזיק. במאמר משנת 1971 ניתח נוזיק את טיעוניה של ראנד בעד אגואיזם אתי כהצדקה מוסרית לקפיטליזם, ובמהלכו הוא פונה להיעזר במרד הנפילים כדי לאתגר את הטיעונים של ההוגה שכתבה אותו. נוזיק מבחין שגיבור הספר, ג׳ון גאלט, מעיד שהוא היה מוכן להקריב את חייו בשביל אהובתו. נוזיק תוהה כיצד הדבר ייתכן, שהרי לא ניתן להצדיק הקרבה עצמית מהסוג הזה על ידי פנייה לאינטרס עצמי, שכן גאלט לא יהיה קיים כדי לחוות אף הגשמת ערך עצמי מפעולה זו (Nozick, 1971, p. 261-262). מתגלה על כן שגם חייו של האטלס-לכאורה של ראנד, שכביכול נושא על כתפיו את החברה האנושית כולה, קשורים בחייהם של אחרים.
המאמרים בגיליון זה עוסקים כולם באופנים שונים של אותה תלות של האדם בסביבתו, החברתית והחומרית, ובהשלכות הפילוסופיות, הכלכליות והפוליטיות של תלות זו. במאמר הפותח גיליון זה, מתחקה נעם וילנר אחר ההצדקה הפילוסופית לאחת מהאקסיומות המרכזיות בכלכלה המכתיבה את האופן שבו אנחנו חושבים על חלוקת משאבים בין בני אדם התלויים זה בזה – הנחת המחסור. תומר עתיר ממשיך את העיסוק בהנחות יסוד של מדיניות כלכלית ופוליטית, בבחינתו את המאבק בתוך התנועה הסביבתית בין אלו המבקשים להציב את משבר האקלים במרכז תשומת הלב ובין המתנגדים לכך ומציע דרך לפתרון המבוסס על פשרה ודיאלוג. מאמרה של טל ארנברג עוסק בהשלכות האתיות והחברתיות של תלותן החברתית של נשים זו בזו לסוגיית היחס הראוי לבחירתן של נשים לצמצם את עצמן. בהצבעתה על אופן אחר בו תלות חברתית יכולה להזיק, מציגה עדן-טל חדד במאמרה טיעון מקורי במיוחד בעד האפשרות שעצם העיסוק בקיטוב חברתי מעצים אותו. פאני ליובין סוקרת במאמרה את האופן בו צמחה בכלכלה פרדיגמת אי-שוויון, המסיטה את הזרקור המחקרי מצמצום עוני להתרכזות העושר בידי מעטים. גם אביתר סלע עוסק בביקורת הספר פחות זה יותר בדרישה לשינוי פרדיגמטי, מצמיחה ליציבות. לבסוף, אביה ליברמן מציע במאמרו ניתוח כלכלי רלוונטי במיוחד לתקופתנו על השפעת ההוצאה הביטחונית על הצמיחה הכלכלית של ישראל.
לצד המאמרים המקוריים של הסטודנטים והסטודנטיות, אנחנו מתכבדים ומתכבדות לארח את פרופ׳ מאיר בוזגלו, המצביע במאמרו על הצורך בחשיבה מחודשת לאחר השבעה באוקטובר לא רק מבחינה צבאית ופוליטית, אלא בעיקר מבחינה רעיונית וערכית. בעזרת מקרה הבוחן של יחסי האקדמיה הישראלית והאקדמיה האמריקאית, טוען פרופ׳ בוזגלו נגד הפיתוי לבצע ״ייבוא רעיוני״ כושל מהפוליטיקה האמריקאית לזו הישראלית ובעד מאבק על התודעה העולמית שיבטיח את ביטחונה של ישראל מבחינה רעיונית ולא רק צבאית.
לבסוף, אנחנו מתרגשים ומתרגשות להביא בפניכם ובפניכן ראיון עם ד״ר אסף שפירא, ראש תחום רפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, בהובלתן של נועה סומך ודניאל קרביץ. ראיון מעמיק וחשוב זה עוסק בקשר שבין מחקר והשפעה חברתית ופוליטית, דרך פעילותו בשנים האחרונות של ד״ר שפירא במכון הישראלי לדמוקרטיה.
אנחנו, חברי וחברות המערכת, גאים במאמרים המוצגים לפניכם ולפניכן בעמודים אלו, בתהליך הכתיבה והעריכה האינטנסיבי העומד מאחוריהם ובזמן הרב שהושקע בהם. שמחנו לפרסם בגיליון זה מאמרים של כותבים חוזרים, של חברי וחברות מערכת לשעבר ושל כותבים וכותבות חדשים, ואנחנו רואים בכך עדות להפיכתו של איתותים לחלק בלתי נפרד מתכנית פכ״מ. אנחנו מזמינים אתכם ואתכן, סטודנטים וסטודנטיות לפכ״מ מכל המוסדות האקדמיים בישראל, להצטרף אלינו ולהגיש מאמרים לגיליון הבא של כתב העת שעתיד להתפרסם בינואר 2024.
רשימת מקורות
קאמי, א׳ (1978). המיתוס של סיזיפוס (צ׳ ארד, תרגום). הוצאת עם עובד. (המקור פורסם בשנת 1942).
ראנד, א׳ (2012). מרד הנפילים (י׳ סלע-שפירו, תרגום). כנרת זמורה דביר. (המקור פורסם בשנת 1957).
רנן, י׳ (2020). סיזיפוס: מהוֹמֶרוֹס עד קאמי. בתוך ספרות המערב – קובץ מסות.
שבתאי, א׳ (2000). המיתולוגיה היוונית. הוצאת מפה.
Badhwar, N. & Long, R. T. Ayn Rand. The Stanford Encyclopedia of Philosophy (Winter 2023 Edition). Edward N. Zalta & Uri Nodelman (Eds.). https://plato.stanford.edu/archives/win2023/entries/ayn-rand/.
Nozick, R. (1971). On the Randian Argument. The Personalist, 52, 282-304.