top of page
  • דנה יוליוסבורגר

ההשפעה הכלכלית של פליטים על האוכלוסייה המקומית: בחינה של מדינות מתפתחות

האם פליטים משפיעים על הכלכלה המקומית או מסייעים לה? המאמר מציג ניתוח של התשובות לשאלה הזו על ידי כלים תיאורטיים וכלים אמפיריים. המאמר טוען שיש חשיבות לא רק לשאלה האם הפליטים משפיעים, אלא גם לשאלה על מי הם משפיעים וכיצד הם עושים זאת. המחקר מעלה שמדינות מתפתחות נושאות ברוב הנטל ושהמדיניות בהן המדינות נוקטות משפיעה על חלוקת ההכנסות בתוך המדינה ושבאמצעות מדיניות נכונה ניתן להפוך את קליטת הפליטים למנוע צמיחה שישפר את מצבם של התושבים ביחד עם השיפור במצב הפליטים.


דנה יוליוסבורגר / סטודנטית שנה א' באוניברסיטה העברית

 

(1) מבוא

האם פליטים ומבקשי מקלט משבשים את הכלכלה המקומית או מסייעים לה? שאלה זו, שהייתה רלוונטית בעבר, עלתה שוב בתקופה הנוכחית לאור משברים כדוגמת משבר הפליטים הסורי שהחל ב-2011. השאלה חוזרת שוב ונהיית רלוונטית בכל משבר הומניטרי שגורר אחריו גל של פליטים הנאלצים לברוח ממדינתם. משברים אלו מעלים מחדש את הדיון הנורמטיבי אודות מחויבות מדינות שונות לקליטת פליטים, וכן את הדיון העוסק בפרקטיקה של הקליטה ובמדיניות הקובעת אותה. עם זאת, העובדה החשובה שרוב הפליטים בעולם נקלטים במדינות מתפתחות, חומקת מהשיח הציבורי. מטרת מאמר זה היא לבחון את ההשפעות הכלכליות של קליטת פליטים במדינות מתפתחות, ולהסיק ממנה מסקנות עבור השיח הכללי בנושא, שיח שלרוב מורכב מדעות קדומות, ולא מגובה בנתונים אמפיריים.


(2) למה חשוב לדבר על מדינות מתפתחות

בעולם קיימים 20.7 מיליון פליטים הנמצאים תחת המנדט של סוכנות האו"ם לפליטים (UNHCR), ו48 מיליון בני אדם עקורים. הסיבות לפליטות ועקירות משתנות, וכוללות בין היתר מלחמות ואסונות טבע (Refugees data finder). בשונה מהתפיסות הרווחות בציבור, מהנתונים עולה כי רוב נטל הפליטות מוטל על כתפיהן של מדינות מתפתחות, כאשר לפי נתוני UNHCR, רוב מוחלט,כ-86% מהפליטים בעולם מתארחים במדינות מתפתחות. הנתון הזה לא מפתיע כאשר לוקחים בחשבון את הקרבה הגיאוגרפית של מדינות מתפתחות לאזורים הנמצאים במשבר, כ-73% מהפליטים מתארחים במדינות שכנות אל המדינה שהם נאלצו לברוח ממנה, כלומר, מרבית הפליטים לא ממשיכים למקלט במדינות המערב.


רוב המדינות המתפתחות מתקשות לגייס הון עבור הפיתוח ההכרחי של עצמן והן נזקקות לסיוע זר. מדינות מתפתחות הן שבריריות הרבה יותר, לרוב, מדינה מפותחת לא תחווה זעזוע כלכלי מקליטה של פליטים. שוודיה, המדינה שקלטה הכי הרבה פליטים ביחס לאוכלוסייה שלה, משקיעה בערך אחוז בודד מהתמ"ג השנתי שלה בקליטת הפליטים שהגיעו אליה (Ruist, 2019). מדינות מתפתחות לעומת זאת, קולטות יותר פליטים ביחס לאוכלוסייה מאשר מדינות מפותחות, ונחשבות לפגיעות יותר כלכלית, שכן אין לרשותם אין המשאבים הדרושים כדי לקלוט בצורה מיטבית את הפליטים המגיעים לפתחן.


אפשר להסיק אם כן, שלרוב המדינות הללו, אין יכולת כלכלית לקלוט כמות מאסיבית של פליטים ללא סיוע בינלאומי. לכן, מחקר אודות ההשפעות הכלכליות של קליטת פליטים חייב לקחת בחשבון את הנטל שהמדינות המתפתחות נוטלות על עצמן ואת היכולת של מדינות כאלו לעמוד בנטל כזה.


השפעה כלכלית היא מושג רחב המכיל גורמים רבים, ולכן במאמר זה ההשפעה הכלכלית תימדד לפי השינויים במדדים המשפיעים על חיי היום-יום של האוכלוסייה המקומית; מחירי מוצרים ושירותים, משכורות, חלוקת הכנסות לנפש ותעסוקה. בשונה ממדידת התוצר, שמהווה אומדן כללי לגבי החוסן הכלכלי של המדינה הנמדדת, פרמטרים אלו מסייעים להבין את רמת החיים של התושבים, ויתרה מכך, להבחין בין קבוצות שונות באוכלוסייה המקומית, ולבדוק כיצד קליטת הפליטים השפיעה על כל קבוצה בנפרד.


במאמר זה אעסוק רק בהשפעות הכלכליות של אנשים שהוכרו כפליטים על התושבים המקומיים במדינות המארחות. בעוד שהשאלות המוסריות נוגעות לכל אדם שנאלץ לברוח מביתו, וראוי לקיים שיח על המשמעות של קליטת עקורים שלא מוכרים כפליטים, הנתונים במאמר הזה עוסקים רק בפליטים מוכרים, שכן קיימים הבדלים משמעותיים בהשפעה הכלכלית בין אדם שהוכר כפליט ומקבל סיוע מסוכנויות בינלאומיות, ובין אדם עקור שלא מקבל סיוע. פליטים מוכרים לרוב יקבלו סיוע בדמות כסף, מזון או שיכון במחנות פליטים. עקורים שנאלצו לברוח מביתם אך אינם מקבלים הכרה כפליטים לרוב לא יקבלו סיוע רשמי, ולכן איסוף המידע אודותם ילקה בחסר, וככל הנראה בהיעדר סיוע התרומה שלהם לכלכלה המקומית תהיה פחותה משל הפליטים.


(3) התיאוריה הכלכלית

התיאוריה הכלכלית מספקת תחזיות מגוונות אודות ההשפעה של פליטים על הכלכלה. מצד אחד, הגעה של כמות רבה של פליטים משפיעה באופן חיובי על התוצר במדינה מצד ההיצע מאחר שרבים מהפליטים נמצאים בגילאי העבודה, כך שגל פליטים פתאומי יגרום לעלייה חדה בהיצע העבודה המקומי. לפי ההבחנה המסורתית בין עובדים להון, היצע התוצר מורכב ממשתנה זרם בשם "עבודה" שמסומן ב-L ומשתנה מלאי בשם "הון" המסומן ב-K. היצע התוצר שמסומן ב-Y הוא פונקציה של שני גורמי הייצור (Y=F(K,L. אלא שהבחינה של התוצר עצמו לא מספקת הסבר משמעותי לאיתנות הכלכלית של המדינה. מדד חשוב לצורך השוואה כזו הוא התוצר לעובד המשמש כמדד לפריון העבודה הממוצע ומחושב על ידי חלוקת התוצר במספר העובדים במשק y=Y/L. ככל שהעובד מייצר יותר התוספת שלו לתוצר לעובד גבוה יותר ולכן הפריון שלו עולה. הגדלה של עובדים לא יצרניים, תקטין את התוצר, בגלל שהגידול ב-L מהיר יותר מהגידול ב-Y. באותו אופן, כאשר הגידול בכוח הייצור של המשק מהיר יותר מהגידול בכמות העובדים הפריון לעבודה יגדל. לכן, השאלה החשובה היא לא רק כיצד הכלכלה גדלה, אלא גם כיצד היא מתחזקת, כאשר גידול הפריון מסמל את התחזקות הכלכלה. ההשפעה של הפליטות על צד ההיצע של התוצר תלויה בגודל האוכלוסייה המקומית בכמות הפליטים שמגיעים, ובמדיניות האינטגרציה שהממשלה המקומית מובילה.


פליטים מתמודדים עם קשיים הנוגעים לשפה המקומית ולהיכרות גיאוגרפית. מחקרים הראו שמהגרים ככלל מאבדים כ-50% מההון האנושי שלהם לאחר ההגירה ונדרשת להם תקופה ארוכה של כ-20 שנים בממוצע להחזיר את ההון האנושי שאיבדו (Friedberg, 2000). לפליטים המצב חמור אף יותר, הם מוגבלים יותר בהשתלבות, כאשר היכולת שלהם להשתלב ולרכוש מיומנות תלויה באופן הדוק במדיניות המקומית. ככל שהמדינה תדאג שלשלב את העובדים בכלכלה המקומית ההון האנושי שלהם יעלה, כך שהם יוכלו לייצר יותר ולתרום יותר לכלכלה.


ההשפעה של הפליטים על שוק העבודה תלויה בסקטור הכלכלי שבו הם מתחרים. מיומנות נמוכה ואישורי העבודה שניתנים באופן מוגבל יצמצמו את התחרות באותו סקטור כאשר הפליטים יאלצו להתחרות מול קבוצה מקומית דומה. פליטים שלא מקבלים אישורי עבודה, יחפשו פרנסה בשוק הלא פורמלי. השוק הלא-פורמלי לעובדים לא-מיומנים לרוב מצומצם יותר מהשוק הפורמלי לעובדים כאלו, מצב זה מביא לריכוז של קבוצה גדולה של עובדים בפלח שוק מצומצם ממילא ומגביר את התחרות על משרות באותו השוק בצורה משמעותית. במקרה זה, ההשפעה על התושבים המקומיים הלא-מיומנים שעובדים בשוק הלא-פורמלי תהיה משמעותית, ועלולה לגרום לירידה בשכר הריאלי ואף לאבטלה בקרב העובדים המקומיים. (Lücke & Schneiderheinze, 2020)


השפעה כלכלית נוספת נוגעת לצד הביקוש בכלכלה המקומית, שאותו מסמנים באמצעות משוואת המקורות והשימושים Y-IM=C+G+I+EX. מדינות מתפתחות הקולטות פליטים מקבלות, לרוב, מימון משמעותי מהקהילה הבינלאומית, כך שלמדינה נכנס הון זר שמאפשר לה להשקיע בכלכלה המקומית ולהגדיל את היצוא. את הסיוע ניתן להעביר בשני דרכים: (א) סיוע באמצעות מענקים כספיים או בדמות מוצרים ושירותים לקהילה המקומית שיעזרו לה לקלוט בצורה מיטבית את הפליטים, (ב) העברה ישירה של כסף מזומן המיועד לפליטים. העלייה הפתאומית בכמות האוכלוסייה, מביאה לגידול חד בביקוש למוצרים מקומיים C, שכן ברוב המקרים רוב ההוצאות מתוך ההכנסה הפנויה הן הוצאות על שירותים ומוצרים מקומיים ולא על מוצרים מיובאים (Verme & Schuettler, 2019). העלייה בביקוש למוצרים מקומיים משפיע על צד ההיצע של התוצר בטווח הקצר והמיידי דרך שוק העבודה כאשר העלייה בביקוש למוצרים גורמת לעלייה במחיר שלהם, והעלייה במחיר יוצרת תמריץ ליצרנים המקומיים להגדיל את הייצור, ולשכור עובדים נוספים. בטווח הקצר, עלייה בביקוש לעובדים נוטה לגרום לעלייה בשכר ולירידה באבטלה עבור תושבים מקומיים ופליטים כאחד.


בטווח הארוך, שוק העבודה מתאים את עצמו לעליית המחירים והשכר הריאלי הממוצע לא משתנה. התחזיות לגבי הטווח הארוך מאוששות על ידי ממצאים אמפיריים בכלכלת הגירה, מחקרים המעידים שההשפעה הכוללת של הגירה על המשכורות הממוצעות במשק נוטה להיות בלתי משמעותית בטווח הארוך (Verme & Schuettler, 2019). אלא שהמסקנה הזו לא מספקת, עליה בשכר הממוצע לא מספקת הסבר לגבי התפלגות השכר במשק, הפליטים והתושבים המקומיים אינם הומוגניים מבחינת כושר הייצור שלהם כאשר עובדים פחות מיומנים עלולים להיפגע יותר מאשר עובדים מיומנים. לפי תפיסה זו גל הפליטים עלול לפגוע דווקא בחלשים ביותר בחברה.


עם זאת, ממחקרים אמפיריים עולה כי פליטים משפיעים לטובה על העובדים הלא-מיומנים, בפרט בשוק הלא-פורמלי, ומביאים דווקא לעליה בשכר ולקידום העובדים המקומיים בשוק זה (Akgündüz, Berg, & Hassink, 2018). כאשר היצע העובדים הלא-מקומיים גדל, העובדים החדשים מחליפים את העובדים המקומיים בעבודות 'נחותות' יותר אלא שהאחרונים זוכים לקידום תעסוקתי. תושבים מקומיים, בעיקר בסקטור הלא-פורמלי מקודמים ונוטים לקבל משימות מורכבות יותר ועמדות ניהוליות. ניתן להבין זאת באמצעות ההבדלים בין היצע העבודה החדש לבין ההיצע המקומי, רוב הפליטים לא דוברים את השפה המקומית וקשה יותר להציב אותם בעמדות ניהול, לכן כאשר ישנו גידול בעובדים שאינם דוברים את השפה, העובדים המקומיים מקבלים יתרון יחסי גדול יותר בשוק ומוצבים בעמדות בכירות יותר.


החשיבות של ההיבטים התיאורטיים היא ביצירת מסגרת לבחינת ההשפעות הכלכליות של הפליטים. כפי שהוצג, גל פליטים עלול להקטין את הפריון במשק ועלול להשפיע על התעסוקה והשכר. אלא שההשפעה יכולה להשתנות בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה, כך שגם אם פליטים משפיעים על קבוצה מסוימת באופן חיובי הם עלולים להשפיע באופן שלילי על קבוצות אחרות. בפרט, צריך לתת את הדעת על צרכנים שלא מושפעים משוק העבודה ונפגעים מעליית מחירים כללית עקב הגידול בביקושים, עליה שמקטינה את השכר הריאלי שלהם ואת כוח הקניה שלהם. ההשפעות החיוביות והשליליות משתנות בין הטווחים, בטווח הקצר והמיידי גל פליטים עלול להביא באופן מידי לעליית מחירים ולהקטנת השכר הריאלי. לצמצום בשכר יש השפעות שלילות על כוח הקניה של התושבים המקומיים, אבל הוא גם מצמצם אבטלה בשוק כולו. מנגד, יתכן שהאבטלה המקומית תגדל בעקבות הפליטות למרות עליית המחירים, בעיקר בקרב עובדים לא מיומנים. לחלופין ייתכן שהמעמד התעסוקתי של העובדים ישתפר בעקבות קבלת הפליטים.


(4) ממצאים

מאמר זה מתבסס על שני מחקרים עיקריים, האחד של קרן המזון העולמית שנערך ברואנדה, והשני מחקר מטא-אנליטי שגיבש נתונים מ49 מחקרים שונים הנוגעים לפליטות. בחרתי להסתמך על מחקרים אלו כי השילוב ביניהם מציג ניתוח של השפעה מיקרו כלכלית התורמת להבנה כיצד ההשפעה של קליטת פליטים מתרחשת מחד, וניתוח מאקרו כלכלי העוזר להבין את התמונה המלאה של השפעת קליטת פליטים במדינות מתפתחות מאידך.


המחקר הראשון הוא שיתוף של חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה עם קרן המזון העולמית (להלן: WFP), הנערך ברואנדה ב2016, ובדק את ההשפעה הכלכלית של מחנות פליטים על האוכלוסייה המקומית ברדיוס של 10 ק"מ מהמחנות. המחקר מבוסס על סקרים שאספו מידע מאוכלוסיית הפליטים והאוכלוסייה המקומית, ובעזרת הנתונים מהסקרים החוקרים ביצעו סימולציות המדמות פעולות מסחר שאינן מתועדות בסקרים. המחקר התבסס על נתונים משלושה כפרים שקיבלו סיוע מקרן המזון העולמית. בשני הכפרים הראשונים, גיהמבה וניאביהיקה, הפליטים קיבלו כסף מזומן. בכפר השלישי, קיגמה, הפליטים קיבלו מוצרי מזון המבטיחים להם את כמות הקלוריות ההכרחי להם (Taylor, et al., 2016).


הנתונים הראו שבמחנות שבהם הפליטים קיבלו סיוע כלכלי במזומן במטבע זרבשווי של 127$ ו-135$, חלה עלייה ריאלית של 205$ ו253$ בהתאמה בשכר הריאלי השנתי של התושבים הגרים ברדיוס של 10 ק"מ ממחנות הפליטים. העלייה בשכר שווה לעלייה של 63% ו96% בהכנסה לנפש של התושבים. השערת החוקרים היא שהעלייה נבעה מהפעילות המסחרית שהתפתחה בין הפליטים לתושבים במדינה המארחת, כאשר עיקר ההתפתחות הכלכלית נובעת מהגידול בכסף המזומן. ראייה להשערה זו ניתן לראות בתוצאות סקר שנערך בקרב בעלי עסקים ברדיוס של 10 ק"מ ממחנות הפליטים, ובו עלה כי הלקוחות העיקריים של העסקים הם הפליטים. כאשר ניתן להם כסף מזומן, הפליטים קנו את המוצרים באופן חופשי מהתושבים המקומיים, ללא הגבלות על סוג הצריכה והעסקאות שהם יכולים לבצע, הגידול במסחר המקומי הביא לפיתוח הכלכלה המקומית.


במחנה הפליטים קיגמה פליטים קיבלו סל מוצרי מזון שנועדו להבטיח סף מינימום קלורי. כמעט כל משקי הבית (89%) מכרו את הפריטים בשווקים מקומיים מחוץ למחנה. בממוצע, הפליטים קיבלו מחיר נמוך בהרבה ממחיר השוק על המזון שמכרו. מעבר לכך, מכירת מוצרי המזון בשווקים המקומיים גרמה להצפת השוק המקומי באותו מוצר ולהגדלת ההיצע שלו באופן משמעותי כאשר הביקוש למוצרים אלו כמעט לא השתנה. העלייה בהיצע גרמה לירידה במחיר המקומי של אותו מוצר, ירידה שהיטיבה עם התושבים המקומיים אך הביאה לפגיעה בחקלאים וביצרנים המקומיים, שנאלצו למכור את סחורתם במחיר נמוך. עם זאת, ההשפעה של הפליטים על ההכנסות בכל זאת הייתה חיובית, המסחר המריץ את השווקים המקומיים והביא לפיתוח מקומי, הפיתוח הביא לעלייה של 145$ בשכר הריאלי השנתי של התושבים המקומיים מאזור המחנה, ששווה לעלייה של 66% בהכנסה לנפש של התושבים המקומיים.


במחקר לא נעשתה הפרדה בין ההשפעה הישירה של הפליטים על הכלכלה ובין ההשפעה של גורמים זרים שהגיעו לעזור לפליטים. משבר פליטים מביא במקרים רבים לעליה במתנדבים זרים שמגיעים לסייע למחנות הפליטים. העובדים הזרים והמתנדבים מוציאים את כספם ואת המשכורת שלהם בשווקים המקומיים וכך הם תורמים להגדלת הביקושים בשוק המקומי ולכניסה של מטבע זר. לכן, יש חשיבות לא מבוטלת לאינטראקציה בין גורמי הסיוע לבין השוק המקומי ויש לקחת בחשבון לא רק את ההשפעות של הפעילות המסחרית של פליטים אלא גם את ההשפעות של הגורמים הזרים ועובדי הסיוע המתגוררים בסמוך למחנות.


המחקר השני שמאמר זה מתבסס עליו הוא מחקר מטא אנליזה מ-2019 הסוקר 49 מחקרים, שנערכו לאורך 29 שנים, ונוגעים ל-17 מצבי פליטות שונים. מתוך 49 המחקרים, המאמר מנתח 749 תוצאות אינדיבידואליות הנוגעות להשפעות של פליטים על תושבי המדינה המארחת בהקשרי משכורות, מחירי מוצרים, חלוקת הכנסות ותעסוקה (Verme & Schuettler, 2019).


המחקרים שהם ניתחו הנוגעים למחירים סיפקו 120 תוצאות. התוצאות לא כוללות רק מחירי מוצרי יסוד, אלא גם מחירי שירותים ושכירויות. בממוצע, ניתן לומר שגידול בכמות הפליטים מביא לירידה במחיר הריאלי של מוצרים הדורשים הכוח עבודה רב. כמו כן הפליטים מביאים לירידה גם במחיר מוצרי יוקרה ובמחירם של שירותים. מנגד, המחיר הריאלי של אוכל ושכירויות עולה. הנתונים מראים כי קהילה המארחת פליטים צפויה לחוש שינוי משמעותי במחירים, אך השינוי משתנה באופן יחסי בין מוצרים ושונים שונים. אין נתונים המעידים כיצד השינוי במחירים ישפיע על הרווחה של התושבים, אך ניתן לחלק את הקבוצות המושפעות למרוויחים ומפסידים. חקלאים ובעלי קרקעות ירוויחו מעליית מוצרי המזון, בעוד שתושבים אחרים יפסידו מכך. מחירים נמוכים יותר של שירותים יטיבו עם הצרכנים, אך כנראה מעידים על משכורות נמוכות יותר בסקטורים מסוימים.


הנתונים מעידים שהקהילה המארחת צפויה לחוש שינוי משמעותי בחלוקת ההכנסות, הקשור לשינויים בשוק העבודה שנגרמו מעלייה בהיצע. המחקרים הנוכחיים לא מספקים מידע לגבי אילו קבוצות באוכלוסייה צפויות להפסיד מחלוקת ההכנסות החדשה, ומה צעדי המדיניות המומלצים כדי להימנע מאובדן הכנסות של קהילות פגיעות. מבחינת תעסוקה, רוב המחקרים לא מזהים שינוי משמעותי בתעסוקה בקהילה המארחת. מתוך המחקרים שכן מצאו שינוי משמעותי, יותר מחצי העידו על השפעה שלילית. התוצאות של המחקרים המעידים של השפעה שלילית שונות זו מזו, במיוחד כי המאפיינים התעסוקתיים של הפליטים ורמת המיומנויות שלהם משתנה, והיא זו שמשפיעה מול אילו קבוצות באוכלוסייה המקומית הפליטים יתחרו על משרות.


בנוסף לתעסוקה, שכר ממוצע הוא נתון העוזר לנתח את השינויים בשוק העבודה. המחקרים שנבדקו מציגים תמונה יחסית מאוזנת; רוב הנתונים מעידים על שינוי לא משמעותי במשכורת הממוצעת. מבין המחקרים שמעידים על שינוי משמעותי, ישנו רוב קטן לשינוי משמעותי שלילי על פני שינוי משמעותי חיובי. חשוב לציין כי ההשפעות המשמעותיות השליליות נוטות להיות מוגבלות לטווח הקצר, ככל שעבר יותר זמן מהגעת הפליטים למדינה, כך ההשפעה על המשכורת של העובד הממוצע פחות שלילית.


לסיכום הממצאים, נראה כי כאשר קיים סיוע כלכלי ופיזי למדינות מארחות ההשפעה של הפליטים על התושבים המקומיים נוטה להיות ניטרלית ולעיתים אף חיובית. עם זאת, סביר שיתרחשו שינויים בחלוקת ההכנסות, מה שיכול לפגוע בקבוצות פגיעות באוכלוסייה המקומית.


(5) מסקנות וסיכום

מהמחקרים שהוצגו ניתן להסיק מספר מסקנות, ראשית, ניתן לראות שמידת ההשפעה של הפליטים על הפעילות הכלכלית במדינה תלויה ברמת ההשתלבות של הפליטים במדינה המארחת. כדי לתרום למסחר המקומי הפליטים צריכים להיות בקרבת שווקים מקומיים, וצריכה להיות להם היכולת לסחור במוצרים, יכולת שלא קיימת בכל המדינות המארחות פליטים. בנוסף, כדי להשתלב בשוק העבודה המדינה צריכה לתת להם אישורי עבודה, ולא, הם יתחרו על מספר מצומצם יותר של משרות בשוק הלא-פורמלי. מדיניות המגבילה אישורי עבודה לפליטים יכולה לגרום לפגיעה באוכלוסיות המוחלשות שעבדו בשוק הלא-פורמלי לפני הגעת הפליטים וכעת אינם מצליחים למצוא עבודה אחרת.


ניתן לסכם את ההשפעות השונות על ידי המסקנה שפליטים משפיעים באופן שונה על מעמדות כלכליים שונים בתוך החברה. השאלה על ההשפעות הכלכליות של פליטים איננה אם כן רק השאלה האם פליטים משפיעים באופן חיובי או שלילי על הכלכלה אלא גם כיצד הם עושים זאת. מהנתונים עולה כי הקהילה המארחת צפויה לראות שינויים משמעותיים באופן חלוקת ההכנסות בתוך החברה. חלוקת הכנסות משתנה עקב שינויים בשוק העבודה, בשכר, במחירים וביכולת הייצור של המשק כתוצאה מהון זר. עם זאת, המחקרים הקיימים לא מספקים מידע אודות השאלה אלו קבוצות צפויות להרוויח ואלו קבוצות צפויות להפסיד בעקבות קליטת הפליטים.


שאלת הפליטים צריכה להיות לא רק שאלה כללית על חובת החברה להשתתף במאמץ העולמי ולעזור לפליטים, אלא גם שאלה מצומצמת יותר על האופן שבו המגזרים השונים בתוך החברה צריכים להשתתף בנטל. זו שאלה פרטית, אודות חברה מסוימת, אבל זו גם שאלה על חלוקת הנטל בעולם כולו ככפר גלובלי אחד. במדינות המערב ישנו דיון ער על המחויבות של המדינות לקלוט פליטים וכיצד לעשות זאת. השאלות כוללות שאלות נורמטיביות ושאלות על רב תרבותיות ודמוקרטיה. אולם, כפי שעלה במאמר, העולם המערבי מחזיק רק במיעוט מזערי של פליטים, מיעוט שספק אם יש לו השפעה משמעותית על הכלכלה המקומית, בוודאי בהשוואה להשפעה של פליטים על מדינות מתפתחות. עיקר הנטל נופל על המדינות המתפתחות, שגם כך נמצאות בקשיים כלכליים ובמחסור ומתקשות למשוך הון זר ומשקיעים. הדיון הנורמטיבי על בעיית הפליטים מתמקד בבעיית הקליטה של המערב, במקום לשאול כיצד נכון לעזור לפליטים להיקלט במדינות אליהן נקלטו וכיצד אפשר למנוע השפעות חלוקתיות בתוך המדינה הקולטת.


לכן, לפי דעתי הדיון על צעדי המדיניות של מדינות המערב לא צריך לעסוק בכמה פליטים מדינה מערבית צריכה לקלוט, אלא כיצד מדינות מערביות יכולות לטייב את הסיוע שלהם למדינות מתפתחות שקולטות את רוב הפליטים, כך שאי השוויון בהשפעה של קליטת פליטים על האוכלוסייה המקומית יצטמצם.


לסיכום, במאמר זה סקרתי את ההשפעה הכלכלית של פליטים על האוכלוסייה המקומית במדינות מתפתחות. ניתן לראות כי לרוב לא קיימת השפעה שלילית לטווח הארוך על האוכלוסייה המקומית. יתרה מכך, לעיתים קיימת השפעה חיובית שמטיבה עם הפליטים ועם חלק מהתושבים המקומיים. לפי דעתי, משמעות הנתונים היא שהפליטים לא חייבים להוות נטל על הכלכלה המקומית, ועם גיבוש מדיניות הקליטה הנכונה, יש לראות את הקליטה שלהם כהזדמנות לצמיחה כלכלית. לכן, נתונים אלו מסייעים לשיח הכללי בנושא קליטת פליטים. כעת, ניתן להתפנות לשאלות המוסריות הנוגעות בקליטת פליטים כאשר יש לנו נתונים שמראים כי קליטתם אינו מעשה אלטרואיסטי בלבד, אלא גם מעשה שיכול להטיב עם המדינה הקולטת.


ביבליוגרפיה

Akgündüz, Y. E., Berg, M. v., & Hassink, W. (2018). The Impact of the Syrian Refugee Crisis on Firm Entry and Performance in Turke. The World Bank Economic Review, 19-40.


Friedberg, R. M. (2000). You Can’t Take It with You? Immigrant Assimilation and the Portability of Human Capital. Journal of Labor Economics, 18(2), 51-221.


Lücke, M., & Schneiderheinze, C. (2020). Socio-economic impacts of refugees on host communities in developing countries. PEGNet Policy Studies.


Refugees data finder. (n.d.). Retrieved 05 14, 2022, from The UNHCR website: https://www.unhcr.org/refugee-statistics/download/?url=3HMho5


Ruist, J. (2019). The fiscal lifetime cost of receiving refugees. London: University College.


Taylor, J. E., Filipskib, M. J., Allousha, M., Guptaa, A., Irvin, R., Valdesa, R., & Gonzalez-Estradac, E. (2016). Economic impact of refugees. Proceedings of the National Academy of Sciences, 113(27), 7449-7453.


Verme, P., & Schuettler, K. (2021). The impact of forced displacement on host communities: A review of the empirical literature in economics. Journal of Development Economics, 150(C).




Comentarios


bottom of page