top of page
מערכת

גליון 1 | מאמר מערכת

 

בשיעור הראשון בלימודי פיזיקה לומדים שניתן לתאר תנועה של גוף ביחס לגוף אחר באמצעות כל מערכת ייחוס. אם נבחר למשל, במערכת צירים קרטזית, נוכל לבחור את ראשית הצירים בנקודת המפגש של הגופים או בנקודת המוצא של אחד הגופים. במדעי הטבע, הפתרון שהחוקרים מציגים לבעיה בלתי-תלוי באופן שבו הם בוחרים לתאר את הבעיה, ואת אובייקט המחקר הפיזיקלי נוכל לראות כבלתי תלוי בגישת המחקר. גם במדעי החברה נוכל לתאר את אותו עצם באופנים שונים. התיאור השונה יכול להיות שקול מבחינה הסברית, אבל המסקנה לא בלתי-תלויה. הדרך שבה בחרנו לתאר את התופעה משפיעה על המסקנה של המחקר ועל פתרון הבעיה.


כלכלנים מסוימים ראו את עצמם ככלכלנים פוזיטיביסטים, מילטון פרידמן למשל טען שניתן להציג מודלים כלכליים רק בהתבסס על הנתונים האמפיריים וללא תלות בערכים ובהכרעות נורמטיביות. (Friedman, 1966) אלא שקשה לקבל שתיאוריה כזו בכלל אפשרית. כלכלנים מספקים תיאורים על איך העולם, כך הם יכולים לשנות את האופן שבו גברים ונשים מבינים אותו, וההבנה הזו משנה בתורה את המציאות. כלכלה לא מתנהלת באופן בלתי תלוי בהכרעות הנורמטיביות שלנו, היא פועלת ככוח פוליטי בעולם. כאשר הכלכלן בוחר בתיאוריה מסוימת הוא מכריע למעשה לא רק איך הדברים פועלים בעולם, אלא גם כיצד נכון שיעבדו. "הכלכלנים שרואים את עצמם בלתי תלויים בתיאוריה, או אלו שטוענים שהם מסתדרים יותר טוב ללא תיאוריה" אומר קיינס "פשוט שבויים בתיאוריה קודמת" (Eagleton, 2008).


תאוריה כלכלית טהורה, מנותקת מכל הקשר אנושי, שאיפות ורצונות, היא משחק אנליטי בלבד. תיאוריה כזו לא יכולה להסביר את ההתנהגות האנושית. בדומה לטענתו של קאנט 'מחשבות ללא תוכן הן ריקות, הסתכלויות ללא מושגים הן עיוורות' (1787, B75/A51), התיאוריה בהכרח מוסיפה תוכן, תפיסות על האופן שבו הפרטים מתנהגים בפועל ומניחה הנחות לגבי המציאות. התיאוריה בוחרת להזניח חלקים מסוימים בהתנהגות ולהבליט אחרים, היא יוצרת מושגים ושפה חדשה, שפה שנוגעת להכרעות נורמטיביות. מושגים כמו "תועלת", "רווחה" ו-"העדפות" הם מושגים כאלו, מושגים כלכליים המתייחסים באופן ישיר לתפיסות של הטוב.


לא ניתן לתאר העדפות פוליטיות רק כהעדפות כלכליות ולא ניתן לתאר העדפות כלכליות בלי העדפות נורמטיביות, כל אחד מההסברים שונה זה מזה, מציג מצבים מסוימים כמהותיים ומזניח אחרים. אפשר אמנם לנסות לתאר התנהגויות מסוימות רק כמודל המבוסס על תצפיות ולקוות שהמודל יתאר את התופעה גם בעתיד, אולם הסבר חד מימדי, הוא הסבר חסר, הבנה מקוטעת ומבולבלת של הדברים, ללא הבנה כיצד הדברים נובעים מאותו מכלול. ההבנה כיצד הדברים נובעים מהמכלול, כיצד הכרעות ערכיות, פוליטיות וכלכליות קשורות זו בזו היא דרגת ההכרה הגבוהה ביותר לפי שפינוזה. ההבנה איך כל הדברים נובעים מהמכלול באופנים שונים, היא ההבנה הקרובה ביותר לאמת. (א:40 עיון)


לא רבים מכירים את התיאוריה הכלכלית של מרקס לעומק, או את הרעיונות המוסריים שעמדו בבסיס התיאוריה של קיינס, אולם הרעיונות הללו נגעו לכל עובד ועובדת במאה השנים האחרונות. בשביל קיינס ומרקס, הכלכלה הייתה יותר מאשר מחקר על ההתנהגות של הומו-אקונמיקוס. הם שילבו בתיאוריה הכלכלית את המכלול כולו, האדם והצרכים האנושיים, התשוקות והפחדים, הרצון וההכרח, התנהגות הפרט והתנהגות הקולקטיב. הם נתנו יותר מאשר הסבר על האופן שבו התופעות מוצגות לפנינו, וניסו לתאר את הדבר כשהוא לעצמו, את האדם. לטוב ולרע, פכ"מיסטים כמו אדם סמית', ג'ון סטיוארט מיל, קיינס ומרקס שינו את האופן שבו אנחנו חושבים ואת האופן שבו אנחנו מתנהגים. הם עיצבו את העתיד בדמות הרעיונות הפילוסופיים, הפוליטיים והכלכליים שלהם.


פכ"מ איננה כלכלה פוליטית, פוליטיקה כלכלית, או פילוסופיה פוליטית. היא כל אחד מהדברים האלה, כאשר הם מעורבים זה בזה, משפיעים זה על זה ותוחמים זה את זה. השאיפה לדומיננטיות של אחת הדיסציפלינות על חברתה זהה לשאיפה להעמדה של הרצון האנושי על בסיס אחד, לדומיננטיות של אחד מהכוחות האנושיים. אולם האדם הוא סך כל הרצונות שלו, כפי שהחברה היא סך כל הרצונות של הפרטים, תיאור של ההתנהגות האנושית רק באמצעות אחת מהדיסציפלינות שקולה לתיאור של העדפות חברתיות באמצעות ההעדפות של פרט אחד ויחיד.


המשימה של פכ"מ יומרנית, היא מנסה להבין את הדבר כפי שהוא לעצמו, את האדם והחברה והאופן שבו הם מעצבים זה את זה. הדבר כפי שהוא לעצמו לא ניתן למדידה ולא נוכל להכיר אותו אף פעם, אולם אנחנו לומדים עליו מהתופעות שלו. גם את שרשרת הייצור של השוק לא נוכל אף פעם לדעת, כל חומר גלם מעובד על ידי גורמי ייצר שבעצמם לוקחים חלק במנגנון ההקצאה של השוק, שרשרת הייצור מייצגת אינטראקציה אינסופית בין אינסוף הקצאות אפשריות העומדות כדי לייצר את המוצר הסופי. אולם, אנחנו יכולים לדעת דבר-מה אודות תהליך הייצור על ידי איתותים של השוק בדמות מערכת המחירים, כאשר המחיר עולה, אנחנו יכולים לדעת שישנו מחסור באחד מגורמי הייצור, אנחנו יכולים לדעת שישנו שינוי.


האיתותים הללו מתקיימים לא רק בשוק, אלא בכל אינטראקציה אנושית. אנחנו לא יודעים כיצד נקבעים הערכים האנושיים, אולם אנחנו לומדים עליהם על ידי רמזים, לפעמים אנחנו לומדים את הרמזים באמצעות הבעות אנושיות, כמו הבעת סלידה או הבעת תמיכה, לפעמים אנחנו לומדים עליהם מתוך פעילות פוליטית ודפוסי הצבעה בבחירות. לא תמיד הרמזים הללו מתארים את ההעדפה החברתית או את הרצונות של הפרטים, אבל הם איתותים, אינדיקציות שדבר-מה משתנה, מצבים שמחכים לתיאוריה שתסביר אותן. העתיד בלתי ידוע, איננו יודעים עדיין האם מחזור החיים שלנו כולל תנודות קיצוניות או האם צפוי לנו עתיד יציב של שלום ושגשוג. איננו יודעים עדיין כיצד שינויי האקלים ישפיעו על הכלכלה, כיצד הם יעצבו את מדינת הלאום וכיצד הם יגדירו מחדש את הזכויות הטבועות מלידה. אולם אנחנו יכולים לנסות לפרש את האיתותים שאנחנו מקבלים.


הסינתזה, ההרכבה, בין הדיסציפלינות, אפשרית רק כאשר בונים את היסודות, אולם אין לה מקום בשלב הסופי. ברוב העולם, תכנית פכ"מ היא דיסציפלינה של תלמידי בוגר בלבד, תואר מוסמך נקבע לפי רעיון חלוקת העבודה והתמחות ואין תואר שני או דוקטורט בפכ"מ. הסטודנטים לפכ"מ ממשיכים באקדמיה, עוברים לשוק הפרטי או עובדים במגזר הציבורי. המטרה בהקמת כתב העת איתותים היא לאפשר לתלמידי ולבוגרי התכנית ולפתח את החשיבה הפכ"מיסטית. החזון של כתב העת הוא יצירת במה לכתיבה פכמיסטית, אינטרדיסציפלינרית, בין-אוניברסיטאית וצעירה, תוך הנחת היסודות להגות פכ"מיסטית עתידית.


לשמחתנו, לאחר פרסום קול הקורא, ההיענות לכתיבה הייתה גדולה ולמערכת כתב העת נשלחו מאמרים רבים ומגוונים שעברו תהליך עריכה. ההצבעה אודות המאמרים נעשתה באופן עיוור, כאשר אף אחד מהעורכים לא חשוף לזהות הכותב, והמאמרים שקיבלו את הדירוג הגבוה ביותר התקבלו לגיליון הסופי. הזמן לעריכה היה קצר מאוד, המלאכה הייתה מרובה והעבודה כולה נעשתה בהתנדבות על ידי עורכים וכותבים שהנושא קרוב לליבם. אנו, צוות המערכת, גאים מאוד בתוצר הסופי של השקעה זו ומוקירים תודה לשותפים הרבים אשר לקחו חלק בהוצאת הגיליון הראשון של איתותים. אנו מלאי תקווה שגיליון זה יפרוץ את הדרך למחקר פכ"מיסטי עתידי, ולכתיבה רעיונית צעירה ומקורית.


מאמר אורח | שובו של הייעוד

פרופ׳ מאיר בוזגלו הוא פרופסור חבר בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. במחקרו עוסק פרופ׳ בוזגלו בפילוסופיה של הלוגיקה, תורת...

bottom of page