אקטואליה | חייבים להקשיב לפופר: ניתוח פילוסופי של המלחמה באוקראינה

לנוכח המשך המלחמה העקובה מדם, המתנהלת על אדמת אוקראינה, המאמר שואף לבקר את הרובד האידיאולוגי של שאיפות מנהיג רוסיה, ולדימיר פוטין, דרך הגות הפילוסוף, קרל פופר. הימים האפלים, אליהם הביאה הרדיקליות המהפכנית, בה נטועה מדיניות הקרמלין, מחייבים את בחינת הסכנות בתפיסות "אוטופיות". המאמר קורא לאימוץ חלופת הפוליטיקה הרציונלית של פופר, בניסיון לגדוע את המשך הסבל, הכרוך בחתירה העיוורת אחר שלמות חברתית ומדינית מדומיינת.

דניאל סרגי /סטודנט שנה ג' באוניברסיטת תל אביב

---

(1) הפלישה הרוסית לאוקראינה

ב-24 בפברואר 2022, לאחר ריכוז כוחות נרחב, הכריז נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, על "מבצע צבאי מיוחד" בחבל דונבאס, שבמזרח אוקראינה. במהרה, התברר כי ה"מבצע המיוחד" הוא מלחמה של ממש, המהווה את המתקפה הגדולה ביותר על מדינה אירופאית, מאז מלחמת העולם השנייה. המלחמה, שעודנה מתנהלת ברחבי אוקראינה, אילצה יותר מ- 4 מיליון אזרחים לנטוש את בתיהם ולחצות את גבולות המדינות השכנות כפליטים, וגבתה את חייהם של מאות אזרחים, ואלפי חיילים אוקראינים ורוסים (כלכליסט ו-Ynet 2022; סוכנויות הידיעות ו-Ynet 2022; Operational Data Portal 2022).

ניתן לנתח את הסיבות למלחמה ולהתעמק בגורמים האפשריים, שהביאו לפריצתה, דרך מגוון זוויות. יש הרואים בה תגובה של פוטין למתרחש בזירה הגיאופוליטית הרחבה, ולמה שהוא מבין כשאיפות האוקראיניות להצטרף לברית נאט"ו. אחרים יטענו כי חילופי השלטון במעצמות הניאו-ליברליות, כגרמניה וארה"ב, לצד חולשת המערב הנוכחית, יצרו חלון הזדמנויות פז בעיני המנהיג הרוסי. ייתכן גם כי מדובר בניסיון לרתום את הציבור הרוסי כלפי אויב חיצוני משותף, במסגרת מאבקי כוח בצמרת השלטון, הנשענים על אינטרסים פוליטיים של פוטין וסביבתו הקרובה (מגן וקובזנצב 2022; סוכנויות הידיעות 2022).

במאמרי, אתמקד ברובד האידיאולוגי של השאיפות המדיניות של פוטין. לאחר הצגת האידיאולוגיה המהפכנית שמניעה את השליט הרוסי, אבקר אותה דרך משקפי אחד הפילוסופים הגדולים בני המאה ה-20, קרל פופר, ההופך בימים אלה לרלוונטי מתמיד. בהמשך, אציג את החלופה של פופר לאידיאולוגיות מהפכניות — הנדסה חברתית קמעונית (Piecemeal Social Engineering). לבסוף, אסביר מדוע, בראייתי, רק ביום בו שליטים ומנהיגים יזנחו אידיאולוגיות אוטופיות, ויאמצו גרסה זו או אחרת של הצעת פופר, נצליח להשתחרר מכבלי המאה ה-20, הממשיכה להכות בנו בתקופה הנוכחית ללא רחמים, חרף קינות אודות שקיעתה.

(2) האידיאולוגיה של הקרמלין

האידיאולוגיה שמניעה את הקרמלין מושפעת רבות מהגות הפילוסוף הפוליטי והאינטלקטואל הרוסי, אלכסנדר דוגין. דוגין, המחזיק בקשרים הדוקים עם האליטה הצבאית, הכלכלית והפוליטית ברוסיה, שימש, בין היתר, כיועצו המיוחד של ראש סוכנות הביון הרוסית וסגן ראש הממשלה לשעבר, סרגיי נארישקין, והיה אחד ממייסדי מפלגת הימין הקיצונית הנאציונל-בולשוויקית (NBP) (ורשיצקי 2022).

אחד ממקורות ההשראה הגדולים של דוגין הוא הפילוסוף הגרמני, חבר המפלגה הנאצית, מרטין היידגר, בו רואה מפתח להתגברות על המודרניות. האידיאולוגיה של דוגין מתיימרת להציע חלופה תרבותית, רוחנית וערכית לסדר הליברלי החד-קוטבי של המערב המודרני ולתופעת הגלובליזציה. לתפיסתו, אומות מהוות ישויות אורגניות עם מסורת, תפיסת עולם וערכים יחודיים, שאינן ניתנות לשיפוט באמצעות מוסר אוניברסלי אחיד. מתוך כך, הוא תופס את הגלובליזציה כתופעה שמהווה אימפריאליזם אמריקאי, אליו הוא מתנגד נחרצות. כמענה לתפיסת המחשבה הליברלית, שלטענתו משמשת כסות למנגנון דיקטטורי של הבניית תודעה, דוגין מציע מהפכה רדיקלית שתביא לשחרור ההוויה ולהשבת האומה הרוסית לגדולתה (שם).

הסדר העולמי החדש, אליו דוגין שואף, לא יכונן בעזרת ההרהורים הפילוסופיים, אותם מבטא בספריו, אלא מחייב, לשיטתו, כיבוש טריטוריאלי, שישיב את רוסיה לגדולתה. שבועיים לאחר תחילת המתקפה הצבאית הרוסית על אוקראינה, שכבר הביאה למיליוני פליטים ולאלפי הרוגים, דוגין טען בפומבי כי היא מבשרת את קץ רעיון העולם החד-קוטבי, הנשלט רק ע"י אומה אחת. הוא הוסיף שללא אוקראינה, רוסיה לעולם לא תהיה אימפריה. כיבוש אוקראינה יאפשר, לטענתו, יצירת עולם פלורליסטי שיביא לקץ ההגמוניה הדיקטטורית האמריקאית (שם).

באופן מפתיע, על אף שברית המועצות (להלן, ברה"מ) קרסה כבר לפני עשורים רבים, השימוש של המשטר הרוסי הפוסט-סובייטי באידיאולוגיה המהפכנית שלה לא קרס יחד איתה. אם היה נדמה שהעם הרוסי נותר חשדן כלפי חלומות גדולים והניסיונות להגשימם, התברר כי למנהיגיו יש תוכניות אחרות. בניגוד למדינות, כגרמניה, שבחרו בדרך של השלמה והכרה בעברן המזוויע, המורשת הסטאליניסטית הרצחנית מונגשת מחדש, כבסיס המדיניות הרוסית, ומהווה את שורש שנאת הזרים והאוטוריטריות של הקרמלין (לוקאס 2009). מדיניות הקרמלין, תחת שלטונו הארוך של פוטין, מפארת את ברה"מ והיסטוריית האימפריה הצארית, תוך הוקעת המערב. כפי שביטא בנאומו על מצב האומה בשנת 2005, קריסת ברה"מ מכונה בפי פוטין "האסון הגיאופוליטי הגדול ביותר במאה ה-20".

תקיפת המערב ע"י פוטין, לאורך שנות שלטונו, לא נעשית בכדי, וגם משרתת את האינטרסים הפוליטיים שלו. השליט הרוסי וסביבתו יכולים לעקוף כל ביקורת על סמכותנות באמצעות האידיאולוגיה האנטי-מערבית שבה מחזיקים. פוטין אף הצליח לרתום את הדת לאידיאולוגיה, בעזרת קבלת לגיטימציה מוסרית ורוחנית מצד ראשי הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, שנהנית מפריחה מחודשת לאחר שנות דיכוייה תחת המשטר הסובייטי (לוקאס 2009).

שאיפות הקרמלין בראשות פוטין, השואב השראה מהוגים רדיקליים כדוגין, מתבססות על אידיאולוגיה מהפכנית (לצד אינטרסים פוליטיים ואחרים), הרואה ברוסיה מיזם או שליחות בעלת יסודות על-טבעיים. כדברי אידיאליסט נוסף בקרמלין וסגן ראש הממשלה לשעבר, ולדיסלב סורקוב, "התרבות היא גורל. האל עשה אותנו רוסים, אזרחי רוסיה" (סורקוב; לוקאס 2009).

בין שאיפות הגדלות של פוטין ובין רווחת אזרחיו אין דבר, ולא חצי דבר, כפי שמעידים הנתונים. התוצר לנפש ברוסיה, למשל, העומד על כ - 29 אלף דולר לאדם, ממוקם במקום ה - 74 בעולם, אחרי מדינות כקרואטיה, תורכיה ויוון, ומהווה פחות ממחצית מזה שבארצות הברית (68 אלף דולר). הייצוא הרוסי נשען באופן מוחלט על משאבי טבע מתכלים, ללא כל ניסיון לפתח הון אנושי בר-קיימא. תקציב הביטחון המנופח של המדינה בא על חשבון השקעה במוצרים ובשירותים ציבוריים. תוחלת החיים ברוסיה, העומדת על 73 שנים בממוצע, נמוכה בכעשר שנים מתוחלת החיים הממוצעת בישראל (כ-83 שנים) (הלמ"ס 2022). יש לציין כי הנתונים הללו צפויים להידרדר באופן משמעותי, בעקבות המלחמה באוקראינה והסנקציות העולמיות שהוטלו על רוסיה בתגובה (כספין 2022).

(3) הביקורת של פופר

בשנים 1944 ו-1945, פרסם הפילוסוף, קרל פופר, את ספריו "דלות ההיסטוריציזם" ו"החברה הפתוחה ואויביה", בהם ניסה לחשוף את השורשים הרעיוניים, שאפשרו את שני המשטרים הנוראיים ביותר שידעה האנושות — הנאציזם והסטאליניזם.

את ספרו "דלות ההיסטוריציזם", פתח פופר בהקדשה אקטואלית מתמיד, בה מפנה אצבע מאשימה כלפי כל אותם פילוסופים ומנהיגים אידיאליסטים, שמתעלמים מהאנשים הנידונים להידרס תחת כובד משקלן של המהפכות והאוטופיות. ככתוב, "לזכרם של האנשים, הנשים והילדים הרבים מספור, בני כל האמונות, העמים והגזעים, שנפלו קרבן לאמונה הפאשיסטית והקומוניסטית בחוקים הנחרצים של הייעוד ההיסטורי" (פופר 2009).

פופר מבקר את הגישה המכנה "הנדסה אוטופית", אשר מציבה כמטרתה את פתרונן השלם והמוחלט של כל הבעיות שקיימות בחברה האנושית. לפי גישה זו, המנהיג גוזר את האמצעים ומטרות הביניים מתוך הגדרתו עבור החברה האידיאלית, אליה שואף כמטרה סופית. כל העת, בכל פעולה אותה מבצע והחלטה אותה מקבל, שואל עצמו האם משרתים ומובילים את המדינה אל האידיאה המדינית שטווה. ע"פ פופר, הגישה מעמידה את האומה ומנהיגיה הגדולים, או המעמדות והרעיונות הגדולים, כנפשות הפעולות החשובות על בימת ההיסטוריה. בראייתה, היחיד אינו אלא כלי משחק, ההופך מכשיר חסר ערך בהתפתחות הכללית של האנושות (פופר 2003, 11).

פופר מתנגד ל"הנדסה האוטופית" הקוסמת, לכאורה, בהצבעה על הקושי להגדיר חברה אידיאלית. לדבריו, קשה, עד בלתי אפשרי, לדון בטיב החברה האידיאלית, וגם אם שלמות החברה והמדינה כלל אפשרית, השגתה רחוקה מאוד. ניתן להגיע להסכמה חברתית אודות הסבל בלבד — שלא באשר לאושר (שם, 162). המדינה נעדרת את האמצעים המוסדיים להנחיל אושר לאדם, ורק מסוגלת למנוע ממנו סבל. החיים החברתיים המורכבים והסבוכים אינם מאפשרים הבניית תוכנית על שתוביל את המדינה לאוטופיה. לשיטתו, על כל אדם ודור חלה התביעה לא להנחיל אומללות בניסיונם להגיע לאותה שלמות, בלתי ניתנת להשגה (שם).

התעמקות בתיאוריה המדעית של פופר מוסיפה נדבך משמעותי לביקורת שלו אודות המדינה האוטופית. פופר, אבי "תורת ההפרכה", הראה כי תיאוריה, המתחילה בהשערת המדען, נכונה רק כל עוד לא הופרכה. על פיו, ההתקדמות המדעית נעשית דרך בדיקה אמפירית של התחזיות, הנובעות מההשערות, אשר ניתנות להפרכה בכל שלב (פופר 2001). האפשרות המתמדת של ההפרכה מונעת ידיעת אמת מוחלטת על העולם הפיזיקלי, לא כל שכן על החברה. מכאן, שכל ניסיון לבנות מדינה אוטופית, על בסיס מה שלתפיסתנו היא חברת מופת מוסרית, עקר. הסבל הכרוך בדרך להגשמת אותה מטרת-על אידיאלית, שנתפסת כאמת נעלה המגשימה את רצון האל, עולה לאין שיעור על ההבטחה המדומה, העומדת בצל אפשרות ההפרכה המתמדת.

(4) הנדסה קמעונאית חברתית

ההנדסה הקמעונאית מהווה את האלטרנטיבה של פופר למהפכות ולתפיסות אוטופיות. במקום מהפכות מרחיקות הלכת, המקריבות דורות שלמים, בדרך להגשמת חברה "אופטימלית", פופר מציע דרך מתונה, המטפלת בהדרגתיות בבעיות החברתיות באמצעות רפורמות. כשם שלא ניתן להגיע לאמת הוודאית במדע, אלא רק להתקדם תוך לימוד מהטעויות, כך ההנדסה הקמעונאית אינה שואפת להשיג את ה"אושר" האבסולוטי — שאינו בנמצא. במקום זאת, גישתו של פופר מתמקדת במניעת הסבל, המהווה קריטריון שניתן להגיע להסכמה חברתית אודותיו (פופר 2003). משכך, על רפורמות ההנדסה הקמעונאית להתמקד בנושאים חברתיים, כחינוך, ביטוח בריאות, טיפול באבטלה, ותקצוב נגד משברים. בניגוד למהפכות חברתיות ופוליטיות בעלות השלכות רדיקליות דטרמניסטיות, ה"צעדים הקטנים" של הרפורמות הפופריאניות ניתנים לתיקון באופן פשוט, יחסית, במידה ומתגלים כשגויים ומזיקים (שם).

בהתבסס על השתייכותו לזרום הנאורות, הדוגל במדע, פופר מיישם ומחיל את גישתו המדעית גם על גישתו החברתית של ההנדסה הקמעונאית. בדיוק כפי שיסוד המתודה המדעית "... הוא הנכונות ללמוד משגיאות" (שם, 166), כך גם יסוד הפליטיקה הרציונלית. לפי פופר, חברה רציונלית היא במהותה חברה פתוחה וליברלית, המטפחת מנגנוני בקרה חזקים ואמינים. בעזרת ה"ניסויים" הנשנים שעורכים מנגנוני הביקורת החברתיים, אשר מפגישים את מדיניות המשטר עם העולם האמיתי, ניתן לבחון את אמינות הרפורמות המונהגות, באותו האופן בו נבחנות השערות מדעיות.

אני סבור כי ימיה האפלים של המלחמה על אדמת אוקראינה, והסבל הרב שניתן למצוא ברחבי העולם המהפכני ככלל — בין אם באיראן, אפגניסטן, צפון קוריאה ודומיהן — מאותתים לנו, אזרחי המדינות הדמוקרטיות, שכדאי, ואף חובה להקשיב לפופר. רק כאשר נבין שהחתירה אחר האוטופיה כרוכה בסבל אינסופי, נשכיל לאמץ דרך חלופית, שאולי מונעת מהמדינה להפליג בחלומות אידאיים גדולים, אך מאפשרת לבני האדם הממשיים החיים בה את החופש לממש את שאיפותיהם וחלומותיהם שלהם.

תודה לד"ר אילנה ארבל על הייעוץ בכתיבת המאמר, ולעינת אבירם על העריכה.

ביבליוגרפיה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 2022. תמותה ותוחלת חיים. הלמ"ס. https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D.aspx [גישה: 28.3.22].

ורשיצקי, ע. 2022. כדי להבין את פוטין, צריך להיכנס לראש של אלכסנדר דוגין. הארץ. https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.10679028 [גישה: 23.3.22].

כלכליסט ו-Ynet. 2022. האו"ם: כ-850 אזרחים נהרגו ו-1,399 נפצעו באוקראינה מאז שהחלה המלחמה. כלכליסט ו-Ynet. https://www.calcalist.co.il/world_news/article/s1naixmgq [גישה: 4.4.22].

כספין, ו. 2022. "כלכלת המצודה" של רוסיה: השיטה והמספרים. דבר. https://www.davar1.co.il/365411/ [גישה: 23.3.22].

לוקאס, א. 2009. המלחמה הקרה החדשה : כיצד מאיים הקרמלין על רוסיה ועל המערב. ספרית אפקים ; 273. תל-אביב: עם עובד.

מגן, צ. קובזנצב, ס. 2022. מה קורה בתוך הראש של פוטין? Inss. https://www.inss.org.il/he/social_media/%D7%9E%D7%94-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F/ [גישה: 19.3.22].

סוכנויות הידיעות. 2022. פוטין הכריז על "מבצע צבאי מיוחד" במזרח אוקראינה. Ynet. https://www.ynet.co.il/news/article/rjsaqdnxc [גישה: 19.3.22].

סוכנויות הידיעות. 2022. רוסיה נגד נאט"ו: מנסה לגרור אליה את אוקראינה, היא לא מוכנה. Ynet. https://www.ynet.co.il/news/article/r1vwpxeak [גישה: 19.3.22].

סוכנויות הידיעות ו-Ynet. 2022. יום ראשון למלחמת רוסיה-אוקראינה: 137 הרוגים ו-100 אלף פליטים. Ynet. https://www.ynet.co.il/news/article/hjywi8hl9 [גישה: 19.3.22].

סוכנויות הידיעות ו-Ynet. 2022. מתקפת סייבר באוקראינה; גורם אמריקני מזהיר: "פלישה נרחבת בתוך 48 שעות". Ynet.https://www.ynet.co.il/news/article/b1811n2ml5 [גישה: 19.3.22].

סורקוב, ו. בתוך: המלחמה הקרה החדשה : כיצד מאיים הקרמלין על רוסיה ועל המערב. תל אביב: עם עובד.

פוטין, ו. 2005. נאום שנתי למועצה הפדרלית. בתוך: המלחמה הקרה החדשה : כיצד מאיים הקרמלין על רוסיה ועל המערב. תל אביב: עם עובד.

פופר, ק. 2001. מדע: השערות והפרכות. בתוך: פילוסופיה של המדע, ספר מקורות. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

פופר, ק. 2003. החברה הפתוחה ואויביה. ירושלים: שלם.

פופר, ק., בן נתן, ב. (עורך), לוי, ז. (מבוא), זייץ, פ. (תרגום), 2009. דלות ההיסטוריציזם. ירושלים: מרכז שלם.

Operational Data Portal. 2022. Refugees fleeing Ukraine (since 24 February 2022). Ukraine Refugee Situation. http://data2.unhcr.org/en/situations/ukraine [גישה: 4.4.22].